קיום יחסי מין הינו דבר משמעותי ביותר בחיי אדם בוגר. קיום יחסי מין תורם רבות לזוגיות, להפגת מתחים וכן סיפוק התאבון המיני הטבעי של כולנו. לעיתים, ישנם ארועים מכוננים בחיי אדם הגורמים לפגיעה באיכות חייו-בין היתר במידה והוא כבר לא מסוגל לקיים יחסי מין.
כל עוד החולה מודע לכך שהוא סובל ממצב העלול לסכן את חייו, וביחד עם זאת המצב המדובר נמצא תחת שליטה ופיקוח- אין מניעה לשוב ולקיים יחסי מין.
יחסי מין לאחר התקף לב
לאחר התקף לב, טבעי לתהות האם מסוכן יהיה לקיים יחסי מין? האם הגוף שלנו מסוגל להתמודד עם הלחצים הפיזיים ו/או הנפשיים הכרוכים בכך? אולי זה יפתיע, אבל התשובה היא שמותר, ויש הטוענים שאפילו כדאי לקיים יחסי מין. ישנם רק כמה דברים שכדאי להיות מודעים אליהם לפני קיום יחסי מין שוב.
דבר ראשון והכי חשוב- מומלץ לשוב לקיים יחסי מין רק לאחר שהמצב ההמודינמי של החולה התייצב. לרוב, מדובר במספר שבועות עד חודשים לאחר התקף הלב. בנוסף- לחולה שקיבל תוכנית לשיקום לבבי, מומלץ כי ישוב לפעילות מינית רק לאחר שהצוות הרפואי במכון שיקום הלב ימליץ לו כי הוא יכול לשוב לפעילות שכזו.
בכל הנוגע להאם הגוף והלב של החולה יהיה מסוגל לעמוד בלחצים הפיזיים- לרוב קיום יחסי מין אינו אורך זמן רב, וכן מדובר בפעולה הגורמת לרגיעה כתוצאה מהפגת מתח מיני. לכן, אין סכנה ממשית לקבל התקף לב בעת קיום יחסי מין. כדי להפחית את הסיכון שקיום יחסי מין יגרום להתקף לב מומלץ לקיים פעילות גופנית סדירה, דבר העלול להקל את העומס על הלב בזמן קיום יחסי מין שהינם סוג של פעילות גופנית.
יחסי מין ומחלת הסוכרת
שאלה נוספת העלולה לעלות היא מה קורה במקרים של מחלות נוספות המסכנות חיים, כדוגמת מחלת הסוכרת או כל מחלה כרונית אחרת? במקרים אלו, התשובה דומה מאוד למה שנאמר לעיל על התקפי לב וקיום יחסי-מין. כל עוד המחלה נמצאת תחת שליטה ואיזון תרופתי מתאים, אין מניעה לקיים יחסי מין.
נקודה חשובה למחשבה היא השימוש בתרופות לבעיות בתפקוד מיני אצל חולים כרוניים כדוגמאת סכרתיים או חולי לב. ויאגרה, תרופה נפוצה לטיפול באימפוטנציה עלולה לגרום להתקפי לב ו/או לחץ דם נמוך. במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם רופא בנוגע לאופן השימוש בתרופה והמשך קיום יחסי מין. בויאגרה למשל, כן ניתן להמשיך להשתמש כל עוד הרווחים בין שימוש לשימוש בתרופה גדלים, אך לא מומלץ להמשיך שימוש במקרה של קבלת תרופות ניטרטים לתעוקת חזה. כמו כן, השימוש התוך-נרתיקי לאסטרוגן (לטיפול בתופעות הקשורות בחדלון וסת) נחשב לבטוח, למרות שידוע שהשימוש באסטרוגן דרך הפה מעלה את רמת הסיכון להתקפי לב.