מהי עייפות כרונית? אבחון, טיפול והתמודדות

עייפות היא תופעה אופיינית לעולם המודרני, לט אחת אנו נתקלים באנשים המתלוננים על עייפות, הביטוי "אני מת מעייפות שגור בפי רבים מאתנו. על אף שכיחות התופעה יש לעשות הפרדה בין עייפות הנובעת ממחסור בשעות שינה או עומס יתר לבין עייפות כרונית המעידה על בעיה אחרת לעיתים חמורה שמצריכה טיפול והתייחסות מתאימים.עייפות כרונית מוגדרת כמחלה וכונתה בעבר בשם "מחלת היאפים", היא נפוצה יותר בקרב נשים ושכיחה בקרב מבוגרים צעירים בשנות ה-20 עד 40 לחייהם. הסיבה לפריצת המחלה טרם התבררה ומחקרים שונים מעלים סברה כי הגורם למחלה הינו ויראלי אולם טענה זו עדיין דורשת הוכחה.

תסמינים של עייפות כרונית

המחלה מתאפיינת בתשישות ממושכת וסימפטומים נוספים אשר שעות שינה ומנוחה המספיקות לאדם רגיל אינן מביאות להתאוששות והתגברות על תחושת התשישות.

התסמינים הפיזיים של המחלה מתבטאים בעייפות, קושי בביצוע פעולות הדורשות מאמץ, שינויים בפעולת מערכת העיכול ובתיאבון, כאבי ראש, חולשת השרירים, כאבי פרקים, סחרחורות ולעיתים אף אנמיה והגדלה של בלוטות הלימפה. בנוסף ישנם תסמינים נפשיים המתבטאים בתחושת דיכאון, בעיות שינה וחרדות.

גורמים למחלה

הסיבות למחלה אינן ברירות באופן וודאי אולם נמצא קשר בין המחלה לגורמים ויראליים שונים ואף נמצא כי המחלה מתפרצת בסמוך או לאחר הופעתן של מחלות ויראליות אחרות. מחלות אשר נקשרו לעייפות הכרונית הן שפעת, מחלת הנשיקה, הרפס וכן זיהומים חיידקיים. עוד המאפיין את המחלה הוא דיכוי של המערכת החיסונית תוך הופעת סימנים שך אנמיה, מחסור בוויטמין B, רמה נמוכה של תאי דם לבנים וכן ירידה בחילוף החומרים וברמות הסוכר.

דעת המומחים נחלקת לשניים כאשר חלקם גורסים כי אלו הם תסמינים של המחלה וחלקם האחר טוען כי אלה גורמים למחלה.

מצבים נוספים העלולים להשפיע על הופעת המחלה הם מצבי דיכאון, סטרס וחרדה המחלישים את מערכת החיסון, גורמים גנטיים וסביבתיים ותת פעילות של בלוטת האדרנל.

להרחבה – גורמים לעייפות כרונית

אבחון עייפות כרונית

תסמיני המחלה מאפיינים סוגים רבים של מחלות לכן האבחון דורש בדיקות אשר ישללו קיומן של מחלות אחרות, האבחנה מסתמכת על הסימפטומים וכוללת תהליך מייגע מכיוון שיש לפסול מחלות אחרות בדרך לאבחון, המחלה עצמה עלולה להמשך מספר חודשים ואף שנים וכן עשויה להיעלם מעצמה.

טיפול והתמודדות

כאמור הגורם הוודאי למחלה טרם נמצא ולכן הטיפול מתמקד בסימפטומים המופיעים במטרה להקל עליהם עד שהמחלה תיעלם מעצמה. הטיפול מתייחס להיבטים פיזיים ונפשיים דוגמת דיכאון המתלווה למחלה. אחת הדרכים להתמודדות עם המלה היא ביצוע פעילות גופנית כגון אימון אירובי ורכיבה, הפעילות מחקת את מערכת החיסון וגורמת להפרשת הורמונים המשפרים את מצב רוחו והרגשתו הכללית של החולה.

טיפול תרופתי בתרופות אנטיביוטיות ניתן במידה והגורם למחלה הוא זיהום חיידקי או לחילופין טיפול בתרופות אנטי ויראליות כאשר הזיהום נגרם מווירוס. במצבים של תת פעילות המיטוכונדריה ניתנת תוספת של סוכר D ריבוז הנועדה לספק אנרגיה זמינה למיטוכונדריה, במצבים של תת פעילות בלוטת האדרנל ניתן טיפול בקורטיזול. בנוסף קיימת אפשרות לטיפול בכדורי וויטמינים הכוללים ברזל, B12 והורמונים חסרים.

בהיבט הנפשי הטיפול כולל פגישה עם פסיכולוג ולעיתים אף עם פסיכיאטר על מנת להתאים תרופות לצורך איזון מצב הרוח וההורמונים, מטרת התרופות הינן להחזיר את המרץ ולחוש פחות עייפות על מנת לאפשר חזרה לתפקוד תקין והתנהלות נורמלית.

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

[catlist categorypage=yes numberposts=-1]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>