אימהות מתלבטות לעתים קרובות לגבי האכלת ילדיהן עם מזונות המכילים סוכר. עמוק בליבן, הן מאמינות שהסוכר מזיק לבריאות, או כפי שהוא מוגדר על ידי התקשורת – "הטבק החדש". הסוכר, טוען הוויכוח הציבורי, אחראי על רמות ההשמנה המתפתחות באוכלוסייה.
מנהלי קמפיינים נגד סוכר מסבירים שסוכר גורם יותר נזק משומן. הוא נחשב למקור מיותר של קלוריות וגורם מרכזי להשמנת יתר, סוכרת, ומוות.
נתונים אלו עשויים לבלבל הורים שרק מנסים להאכיל את ילדיהם במזונות בריאים, ובנקודה זו נכנס לתמונה האתגר ללא סוכר. משפחה שמתלבטת לגבי ההשפעות השליליות של סוכרים על הבריאות, יכולה להתחיל את האתגר באמצעות ניסוי של חודש.
פירות במקום מאפים וירקות במקום חטיפים – עד תום תקופת הניסוי, ובאמצעות בחירת מזונות בריאים יותר, הורים מבינים כמה סוכר באמת מסתתר במזונות אותם הם נותנים לילדיהם, ובאיזו קלות הם יכולים לעבור לחיים ללא סוכר.
השבוע הראשון: הסוכר חסר והפירות מבלבלים
מצב הרוח המאפיין את השבוע הראשון ללא סוכר, מזהירים מומחים, הוא כמיהה עזה לסוכר. אך זהו שלב זמני שחולף במהירות.
הצעד הראשון באתגר ללא סוכר הוא ניקוי המזווה והמקרר. המזונות המורחקים מהבית הם נקניקים ובשרים שמנים, כל הרטבים, הגבינות השמנות, עוגות, עוגיות, חטיפים ומאפים מתוקים ושמנים, שוקולדים, ריבה, וכל מוצר שמכיל סוכרים או שומנים מעובדים.
הנושא שעשוי לבלבל הורים הוא: כמה פירות נחשבים ליותר מידי פירות. מטבעם, פירות עמוסים בסוכר, הנקרא פרוקטוז. אם הסוכר נחשב ל"רעיל", מהי כמות מתונה? והאם יש להימנע גם ממיצי פירות שאינם מכילים סוכר?
אך ידע הוא כוח – ואם ההורים מבצעים מעט מחקר, הם מבינים שהמשקאות אותם יש להרחיק מהבית הם המשקאות הקלים הממותקים, והכמות הסבירה של פירות היא שני פירות ליום לילדים, ובין שלושה לארבעה פירות ליום להורים. לחלופין, אפשר לאכול כוס אחת של פירות חתוכים.
השבוע השני – ההשתוקקות לסוכר נרגעת
ההורים מכינים תפריטי ארוחות לכל יום בשבוע, למרות שבהתחלה נראה מוזר לאכול קינואה עם סלטי עלים שונים ללא רטבים מתובלים או גבינות שמנות.
בשלב זה של האתגר ללא סוכר, האב מודה שהוא כה רעב, עד שהוא אוכל שתי ארוחות צהריים בעבודה, והילדים עדיין מחפשים את הממתקים במזווה. אך כל עוד מקפידים להמשיך באתגר למרות הקשיים, ההשתוקקות לסוכרים דועכת.
מומחים ממליצים למשפחות שקשה להם לבצע את המעבר לחיים ללא סוכר בבת אחת, להוריד את הסוכרים בהדרגה, ולהגביל את הכמויות לחמש כפיות ביום לכל בן משפחה, ובהדרגה להפחית גם אותן.
השבוע השלישי – בני המשפחה נראים טוב יותר
הם מביטים במראה, ומבינים שכבר שנים הם לא נראו כל כך טוב. הם מתעוררים בבוקר עם תחושת רעננות ובריאות, הנובעת מהתייצבות רמות הסוכר בדם.
נראה שהילדים שכחו שאי פעם אכלו דגני בוקר ומיץ פירות לארוחת הבוקר, או פיצות בסוף השבוע. רוב הארוחות מתרכזות בבישולים ביתיים, והילדים מקבלים כריכים בריאים ופירות אותם הם לוקחים לבית הספר, במקום דמי כיס לרכישת ממתקים או מאפים. כך קל יותר לשלוט על התפריט המשפחתי ולתכנן אותו מראש.
במקום שייקים או שוקו לילדים, וקפה ומאפה להורים, בני המשפחה מתחילים בשגרת ארוחות בוקר הכוללות חביתה עם מעט שמן, גרנולה ללא סוכר, ויוגורט טבעי.
ההורים מתחילים להתרגל לבחון את תוויות המוצרים של המזונות אותם הם רוכשים, ולומדים לזהות גם את הסוכרים המוסתרים. במקום רטבים ועוגיות, הם אוכלים יוגורט וירקות כשהם רוצים חטיפים. וכן. הם מרוצים.
השבוע הרביעי – ההורים יוצאים לרוץ ארבע פעמים בשבוע!
והילדים שוכחים איך הרגישו בשבוע הראשון. בני המשפחה מבינים את הפסיכולוגיה של אכילת הסוכר, ומבינים שהצורך במאכלים מתוקים נבע במרבית המקרים מצורך רגשי במשהו אחר לחלוטין, שאינו קשור למזון כלל.
ככל שהשבוע הרביעי מתקרב לסיומו, בני המשפחה מבינים שהם יכולים להמשיך להרכיב ארוחות בריאות ויצירתיות שאינן מכילות סוכרים, גם בעתיד.
הם מבינים שעוגת שוקולד אינה מילה נרדפת לחגיגה, ושחיים בריאים, המאופיינים בתזונה בריאה ופעילות גופנית, טומנים בחובם יתרונות רגשיים ופיזיים כה רבים, עד שקשה לוותר עליהם, ומה שהתחיל כניסוי או אתגר, הופך באופן טבעי לחיים ללא סוכר.