טיפולי פוריות בנשים – באיזה שלב מתחילים לטפל בפוריות וכיצד מתמודדים?

כמעט כל אישה מעוניינת להביא לילדים לעולם בשלב זה או אחר של חייה. הבעיה היא שאצל חלק מהנשים, מדובר במשימה קשה שנראית אפילו בלתי אפשרית לפרקים. נשים רבות סובלות מבעיות פוריות, שעלולות להביא לתסכול רב אצלה ואצל בן הזוג שלה.

ברמה הכללית בעיות פוריות מוגדרות כאלה לאחר קיום יחסי מיון סדירים מבלי שמשתמשים באמצעי מניעה, או חצי שנה ומעלה כאשר האישה היא מעל גיל 35. לא כל בעיות הפוריות מקורן באישה – למעשה, רק שליש מהמקרים עונים על ההגדרה הזו – כשגם מקרים בהם הבעיה היא משולבת של הגבר והאישה אפשריים בהחלט.

הסיבות לבעיות פוריות אצל האישה

ברמה הכללית אפשר לטעון שקיום יחסי מין למשך התקופות שהוגדרו מעלה (בדגש על התאריכים ה"מתאימים") מבלי שמצליחים להיכנס להריון צריכה להביא לביצוע בדיקות לבחינת רמת הפוריות של האישה ושל הגבר גם יחד. יש מספר מצבים בהם הסבירות לסבול מבעיות בפוריות אצל האישה עולה, מה שעשוי להעלות חששות או להדליק סימני אזהרה עוד מוקדם יותר.

גיל האישה הוא הפרמטר המרכזי שמשפיע על הפוריות, כאשר כלל האצבע כאן הוא שככל האישה מתבגרת, איכות הביציות שלה נפגעת – מה שמקטין את הסיכוי לפוריות.

גורמי סיכון אחרים הם שיבושים הורמונליים שעלולים להשפיע לרעה הן על הביוץ והן על האפשרות להיכנס להריון, פגיעות שונות בחצוצרה (עקב ניתוחי בטן, זיהומים או הריון קודם מחוץ לרחם), בעיות במבנה הרחם או בצוואר הרחם ועוד. בכ-10-15% מהמקרים הסיבה הספציפית לבעיית הפוריות לא ידועה כלל.

אבחון בעיות בפוריות אצל האישה

יש מקרים בהם בעיות בפוריות וקשיים להיכנס להריון ייפתרו מעצמם, לאחר פרק זמן זה או אחר, ולעומת זאת מצבים בהם יש צורך בהתערבות רפואית – ורצוי שעה אחת קודם. אבחון נכון של בעיות פוריות בנשים נעשה כשנה לאחר שבני הזוג לא מצליחים להיכנס להריון, או חצי שנה אם האישה היא מעל גיל 35.

האבחון נעשה על ידי גניקולוג, שיתשאל את בני הזוג, יבצע בדיקה גופנית בסיסית של האישה, בדיקת אולטרה סאונד וכן יפנה את האישה לבדיקות נוספות, על פי מאפייני המקרה הספציפי: בדיקות דם, צילום רחם, לפרוסקופיה, ייעוץ גנטי ועוד. ככל שהאבחון מקצועי יותר ונעשה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להתמודד עם בעיות הפוריות בהצלחה.

אפשרויות הטיפול בבעיות פוריות

הסיבות הספציפיות שנמצאות לבעיות הפוריות (אם נמצאות) עשויות להשפיע על דרכי הטיפול, אבל החדשות הטובות הן שבכל מקרה יש מספיק דברים שאפשר לעשות. הקבוצה הראשונה של הטיפולים היא השראת ביוץ, שנעשית מבחינה מעשית על ידי מתן הורמונים.

ההורמונים מגדילים מבחינה מעשית את הביציות המושחררות, מה שמגדיל את הסבירות שהאישה תיכנס להריון (בעיקר כאשר חושדים שבעיות הורמונליות מביאות מראש לקושי להיכנס להריון).

אם הסיבה לבעיית הפוריות היא "מכנית" – לדוגמא חסימה של החצוצרות ברכב – נדרשת כניסה לשדה המשחק הכירורגי, עם ניתוחים שונים שניתן לעשות כדי להתמודד עם הבעיה. הניתוחים יהיו מורכבים יחסית ויכללו סיכונים וגם תופעות לוואי אפשריות, אבל בכל זאת מדובר באפשרות הטובה ביותר בתרחישים שונים.

במידה שהטיפולים ההורמונליים או הניתוחים לא אפשריים, או הוכחו שלא יעילים, נראה שאין מנוס מלבצע הפריה חוץ גופית (IVF). במסגרת הטיפולים האלה שואבים מהאישה ביציות ומפרים אותן בזרע של בן הזוג בתנאי מעבדה. בדרך זו נוצרים עוברים, אותם מחזירים לרחם האישה. ההליך הזה חייב להיעשות בצורה מוקפדת, כי יש כאן פוטנציאל סיכון, כשלרוב הוא יהיה משולב עם טיפולים הורמונליים.

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

[catlist categorypage=yes numberposts=-1]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *