הוכחת אבהות מהווה חלק בלתי נפרד מהליכים רבים בשדה המשחק המשפחתי והמשפטי, למשל בעת תביעות גירושין וכשעולה חשש מסוים לגבי הזהות של האב האמיתי של ילד או ילדה. מתי נהוג לבצע את הבדיקה? איך עושים את זה בפועל? ולמה זה כל כך מורכב?
כך מבצעים הוכחת אבהות
מבחינה טכנית, בדיקת אבהות היא לא הדבר המורכב ביותר שאפשר לחשוב עליו. הבדיקה שעושים לצורך זה היא בדיקת רקמות, שנעשית באמצעות דגישת דם פשוטה. הבדיקה באה להשוות את המטען הגנטי של האב ה"פוטנציאלי" לזה של הילד. כאשר יש התאמה, אין מקום לשאלות: האב הוא אכן אביו הביולוגי של הילד. וכמובן שכך הדברים הם גם בכיוון השני.
בשנים האחרונות נוצרה דרך מתקדמת אפילו יותר לבצע את בדיקת האהבות, שמצליחה להיות גם פשוטה אפילו ביחס לבדיקת הרקמות: לקיחה של דגימת רוק מהאב ומהבן. ייתכן מאד שהבדיקה הזו תשנה עוד יותר את חוקי המשחק בתחום.
האם יש חובה לעבור את הבדיקה?
המגמה כיום בבתי המשפט היא לא לחייב את האב או הילד לעשות בדיקת אבהות, כאשר בדרך כלל הם צריכים להביע הסכמה לקיום הבדיקה הזו. אבל, וזה אבל גדול מאד, מקרים שמצריכים בדיקת אבהות אבל בהם האב מסרב לעבור אותה, עלולים להיות כרועץ מבחינתו.
בית המספר עשוי לקחת את זה לחובתו של המסרב: במילים אחרות, יכול להיות שהסירוב יביא לכך שיינתן פסק דין המצהיר על אבהות, או חוסר אבהות, מבלי שנעשית בדיקה בפועל.
אם בית המשפט דורש לבצע את הבדיקה ולא מעוניינים בכך, מסיבה זו או אחרת, נדרש למצוא נימוק משכנע לסירוב הזה.
אחרת, עצם הסירוב עלול להיות לרעתו של המסרב. נקודה חשובה אחרת היא שאדם שמסרב לעבור את הבדיקה יכול לספק עדויות אחרות לכך שהוא אביו של הילד, במצבים מסוימים, ולכן בית המשפט עשוי לספוק על עצם האבהות גם בהיעדר הממצא העיקרי שלה.
ברמה הכללית אפשר לראות שהתחום הזה הוא בהחלט סבוך, עם הרבה מאד תרחישים ואפשרויות, מה שמסביר מדוע רבים ממליצים להיכנס לשדה המשחק רק באמצעות עורך דין הבקיא בתחום של דיני משפחה בכלל, והוכחת אבהות בפרט. הסיוע של עורך הדין חיוני על אחת כמה וכמה במקרים המגיעים אל בין כתלי בתי המשפט בישראל, כפי שאכן מתרחש בלא מעט תרחישים.
מתי דרושה הוכחת אבהות?
לאחר שהבנו איך מבצעים בדיקת אבהות, צריך לשאול מתי בכלל נהוג לעשות את זה. המציאות מראה שיש מספר תרחישים עיקריים שהופכים את הבדיקה הזו למתבקשת, או אפילו להכרחית. את התביעה יכול להגיש אחד מההורים של הילד (לכאורה או שלא), קטין או אפוטרופוס שמונה עבור הילד על ידי בית המשפט.
המקרה הראשון בו התביעה הזו הכרחית קשור למחלוקות שונות ביחסים בין בני זוג, בעיקר במקרי גירושין. אם עולה ספק לאחר הפרידה בנוגע לאבהות של הילד, נהוג לבצע את בדיקת הוכחת האבהות במטרה לראות האם הגבר הוא אכן אביו של הילד – מה שיביא לכך שהוא יידרש לחובות שונות (תשלום מזונות ילדים לדוגמא) וגם יקבל זכויות משלו (משמורת ילדים).
שימוש אחר של הוכחת אבהות לוקח אותנו למשפט העברי, בו יש חשיבות רבה לשאלה האם ילד מסוים הוא ממזר, או שמא ילד "כשר". על פי הדין העברי, שרבים בישראל עדיין נוהגים על פיו מטבע הדברים, ילד ממזר יכול להינשא אך ורק לממזרה. גם כאשר אותו ילד יהפוך לגבר ויביא ילדים, יהיו הם ממזרים.
מידע מפורט על בדיקת אבהות תוכלו למצוא באתר המקיף – isgt.org.il