השתלת ריאות

השתלת ריאות נעשית כמוצא אחרון  לאחר מחלת ריאות קשה כמו למשל אמפיזמה או לאחר פגיעה טראומתית אחרת. השתלת ריאות יכולה להיעשות מתורם חי או תורם מת, החל מאונת ריאה וכלה בהשתלת שתי ריאות. פיתוח טכניקת הניתוח בו נעשית ההשתלה, למרות מורכבותה, הצליח להוריד את התמותה והתחלואה ולעלות את אורך חייהם של החולים עד ל- 17 שנה.

 גם חולי סיסטיק פיברוזיס, אשר מחלתם הקצינה עד כדי תלות בחמצן ואנטיביוטיקה ייהנו מתרומת ריאות. סיסטיק פיברוזיס היא מחלה מולדת, אשר אופייה הוא כרוני במהותו, וריפויה המיידי יכול להתבטא בהשתלת ריאות. מחלות אחרות היכולות להביא להשתלת ריאות הינן מחלות לב חמורות, הכוללות גם חולים בעלי בעיה בחדר הלב השמאלי. ההחלטה על רשימת הממתינים נעשית על פי דרגת החומרה הרפואית.

בדיקות מקדימות טרם השתלת ריאות

על מנת להפחית את תגובת הגוף כנגד הריאה המושתלת, טרם השתלת ריאות נעשות בדיקות מקיפות ועמוקות אשר מטרתן להבטיח את התאמת הרקמות שבין המושתל לתורם. בדיקות נוספות יהיו בדיקת גזים בדם העורקים, תפקוד ריאתי, רנטגן ו CT, א.ק.ג ובדיקות דם כלליות. לאחר ההתאמה המוחלטת, יש לבדוק את מצבה של הריאה המושתלת. במקרה של ריאה ממקור מת, חלון ההזדמנויות להנצלת האיבר מרגע קביעת המוות המוחי ועד ההשתלה עצמה הוא קצר מאד.

במקרה של ריאה ממקור חי, הריאה חייבת להיות תפקודית ובריאה. מלבד בעיות אלו, גורם חשוב בהצלחת הניתוח הוא גודל הריאה. ריאה קטנה לא תתאים לבית חזה גדול ולהיפך. לכן ניתוח השתלת ריאה, בדרך כלל יעשה בין ילדים או בין מבוגרים.  טרם הניתוח, החולה חייב לדעת את מהלך הפרוצדורה ואת הצפוי לו לאחר סיום הניתוח וההשלכות הכרוכות לכך.

מהלך השתלת ריאות

השתלת ריאות הינו ניתוח בו נפתח בית החזה בהרדמה מלאה. את הריאות החולות יש לנתק מאספקת הדם שלהם בדמות ורידים ועורקים ואז באותו אופן מחברים את הריאות המושתלות. רק במקרים נדירים נעשה שימוש במכונת לב-ריאה בניתוחים מהסוג הזה.

אחד הסיכונים החמורים ביותר לאחר ניתוח השתלת ריאות הוא זיהום ויראלי או חיידקי העלול לתקוף את הריאה . מחלת דלקת הריאות הינה המחלה הנגיפית השכיחה ביותר הגורם לתמותת חולים לאחר ניתוח. כמו כן, כמו בכל ניתוח השתלת איברים, גם לאחר השתלת ריאות ניתנות תרופות רבות אשר מטרתן לדכא את מערכת החיסון על מנת להפחית את תנגודת הגוף כנגד השתל הזר. סיבוך נוסף אשר יכול לקרות לאחר הניתוח הוא סיבוך הקשור לסמפונות.

ההתאוששות מהניתוח

לרוב, ישירות מחדר הניתוח מועבר החולה לטיפול נמרץ ומונשם באמצעות מכונת הנשמה. לאחר התייצבות מצבו הוא יוכל להיות משוחרר לביתו. השחרור מתבצע בדרך כלל כשבועיים לאחר הניתוח עצמו. חצי שנה לאחר הפרוצדורה החיים יכולים לחזור למסלולם התקני. החולים ימשיכו לקחת כל חייהם תרופות מדכאות מערכת חיסון על שלל התופעות הנלוות אליהן, כמו גם מעקב צמוד של הרופא המטפל.

החשש מפני דחיית השתל יכול להימשך גם לאחר שנים מיום ההשתלה. במקרה של זיהומים או דחיית השתל, תישקל אפשרות להשתלת ריאות פעם נוספת. הסימנים אשר יקדימו או יבטאו מצב של דחיית שתל הינם קוצר נשימה, חום וחולשה.

מידע נוסף – השתלת איברים בישראל

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

[catlist categorypage=yes numberposts=-1]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *