רשלנות רפואית בהריון ולידה

רשלנות רפואית בלידה היא אחד המקרים הקשים ביותר של טיפול רפואי לא נאות, אם לא הקשה ביותר שבהם: חודשים ארוכים של התרגשות, תוכניות וציפייה מסתיימים בעוגמת נפש אדירה ולמעשה אף בשברון לב של ממש, לאחר שהתנהלות רשלנית של צוות רפואי בחדר לידה מובילה ללידת תינוק בעל פגמים מהותיים (במקרים מסוימים, אף הגדיר בית המשפט תינוקות שכאלה כי מוטב היה להם לולא נולדו), מוות של העובר רגע לפני שהגיח לאוויר העולם וכן לפגיעות קשות ביולדת ואף למותה.

ישנם מספר סוגים של רשלנות רפואית בלידה: החלטה שגויה שלא לבצע ניתוח קיסרי, למרות שהמצב מחייב זאת; חוסר נוכחותו של רופא בכיר למרות שאופי הלידה מחייב זאת; התעלמות ממצוקה עוברית או אי אבחון מצוקה זו בזמן; ביצוע קלוקל של לידה מכשירנית (לידת ואקום או לידת מלקחיים); ובאופן כללי כל התנהלות שאינה עומדת במבחן הרופא הסביר וגורמת נזקים קשים ליילוד וליולדת. במקרים רבים מתקשים נפגעי הטיפול הרשלני, עקב המצוקה הנפשית הקשה, להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה – חשוב לדעת כי במקרה של לידת תינוק הסובל ממצוקות חמורות, ניתן להגיש תביעה שכזו עד יום הולדתו ה-25.

למידע על רשלנות רפואית בהריון לחצו כאן

שיתוק מוחין

אחת התוצאות הנפוצות של רשלנות רפואית בלידה היא שיתוק מוחין – פגיעה מוטורית קשה, שאינה מלווה בהפרעה קוגניטיבית (יש להבחין בין שיתוק מוחין לפיגור שכלי) אולם גם כך פוגמת באופן חמור באיכות חיי התינוק ובשגרת יומה של המשפחה כולה.

בחלק מהמקרים, שיתוק מוחין הוא תוצאה של מעקב הריון כושל או רשלני. במקרים אחרים, רשלנות רפואית בלידה היא המקור להפרעה קשה זו, ובפרט לידה שהתבצעה במהירות רבה מדי או לחילופין השתהתה יתר על המידה, זיהום שנוצר במהלך הלידה וכן פגיעה באספקת החמצן למוחו של היילוד תוך כדי הלידה. גם שיתוק מוחין שנגרם עקב טיפול לקוי תוך כדי שהות היילוד בבית החולים לאחר הלידה הוא בגדר רשלנות רפואית בלידה – אם אכן הוכח כי רופא סביר, או באופן כללי התנהלות סבירה של הצוות הרפואי, הייתה יכולה למנוע את הפגיעה.

רשלנות רפואית בלידה מכשירנית

לידה מכשירנית, ובפרט לידת ואקום, הפכה בשנים האחרונות לנפוצה יותר ויותר, וכל לידה טבעית עשירית מתרחשת בעזרת מכשירים. הוואקום, וכך גם המלקחיים, מסייעים בזירוז הלידה במקרים בהם נוצר בכך צורך – אולם השימוש בהם מחייב מיומנות ועדינות. ביצוע קלוקל של לידה מכשירנית עלול להזיק לעובר ולאם, ואם יוכח בבית המשפט כי אין מדובר באירוע בלתי נמנע, וכי התנהלות הרופא חורגת מגבולות הרופא הסביר, הרי שהמשפחה שנפגעה תהיה זכאית לפיצויים, שיקלו, גם אם חלקית בלבד, על הסבל הרב שעוטף את חייה.

לידת ואקום מתבצעת כשהשלב השני של הלידה מתארך יתר על המידה (במקרים רבים עקב השימוש באפידורל) או כשמאובחנת מצוקה עוברית המחייבת זירוז הוצאת העובר אל אוויר העולם. מכשיר הוואקום הוא משאבה קטנה שבקצה שלה מותקן גביע הנצמד אל ראשו של העובר ומאפשר למשאבה לינוק אותו החוצה.

בלידת מלקחיים משתמש הרופא המיילד במלקחיים על מנת לשלוף את התינוק החוצה, אולם חשוב לדעת כי לא בכל מקרה ניתן להשתמש במכשיר זה – אם צוואר הרחם אינו פתוח לחלוטין, למשל, אסור להשתמש במלקחיים ורופא שיעשה זאת חשוף לתביעה בגין רשלנות רפואית בלידה. כמו כן התינוק חייב להיות במצג ראש, או במצג פנים כשהסנטר קדמי, ובנוסף חשוב לוודא כי משקלו של התינוק אינו עולה על 4 ק"ג.

תיקי רשלנות רפואית בלידה הם סבוכים יחסית להוכחה, ורצוי כי משפחה המחליטה לתבוע את הפיצוי המגיע לה תפנה אך ורק לעורך דין מומחה בתחום זה.

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

[catlist categorypage=yes numberposts=-1]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *