גלאוקומה הייתה מוכרת כמחלת עיניים עוד מימי יוון העתיקה. היפוקרטס, אבי הרפואה, שטיפל בקשישים שסבלו מבעיות בראיה, כינה את המחלה שגורמת לעיוורון בקרב קשישים בשם "גלאוקוסיס", ולמעשה משמעותה של המילה לא ברורה לחלוטין אפילו כיום. ככל הנראה באותה תקופה לא נעשתה הבחנה בין מחלות עיניים שונות כגון "גלאוקוסיס", שעם השנים הפכה לגלאוקומה, לבין "היפוכימה" שככל הנראה תיארה את מחלת הקטרקט (ירודת). רק מאוחר יותר נעשתה האבחנה בין שני סוגי מחלות העיניים, והשם גלאוקומה ניתן למצב הבלתי ניתן לריפוי, בעוד שהשם היפוכימה שימש לתיאור מצב הפיך, לפחות בחלק מן המקרים. כך או כך, הדיון על שם המחלה היה ברובו חסר משמעות, מכיוון שמעבר לקביעת השם, לא הייתה בו כלל התייחסות לאבחון של שתי מחלות העיניים: גלאוקומה וקטרקט, או לדרך הטיפול בהן.
גלאוקומה – אבחון המחלה
האבחון החד-משמעי הראשון של גלאוקומה, כמצב נפרד מזה של קטרקט, נעשה רק במאה ה-17, על ידי ד"ר ריקרד בניסטר, שתיאר את המחלה כ"התקשות של העין עד כדי עיוורון". יעברו עוד כמאתיים שנים עד שבמאה ה-19 יתחילו חוקרים לעמוד על הקשר בין לחץ תוך עיני מוגבר ובין גלאוקומה. אבחון הנזקים לעין שגורמת גלאוקומה התאפשר רק לאחר המצאת האופתלמוסקופ בשנת 1850. בשנת 1862 האופתלמולוג ההולנדי פרנסיסקוס דונדרס גילה כי לחץ תוך עיני גבוה גורם לעיוורון, וכינה את המחלה "גלאוקומה סימפלקס". התקדמות נוספת באבחון גלאוקומה התרחשה לאחר המצאת הטונומטר, שאיפשר למדוד את רמת הלחץ התוך עיני.
טיפול בגלאוקומה לאורך השנים
בשלב זה משמעות האבחון של גלאוקומה אצל חולה הייתה בבחינת גזר דין מוות, שכן שום טיפול במחלה עדיין לא היה מוכר, וחולים במחלה זו, כמו גם במחלות עיניים נוספות, נידונו לשנים של התדרדרות ביכולת הראייה עד כדי עיוורון מוחלט באחת העיניים או בשתיהן. טיפולים ראשוניים בגלאוקומה נעשו במקביל להתפתחות האבחון של המחלה, ובשנת 1856 ביצע בהצלחה האופתלמולוג הגרמני אלברכט פון גראף את ניתוח הגלאוקומה הראשון: מדובר בניתוח להסרת חלק מהקשתית במטרה להקל על הלחץ התוך עיני. פון גראף לא ראה בניתוח אמצעי יעיל לטיפול, והמליץ עליו רק עבור חולים הסובלים מגלאוקומה חמורה ובמצב מתקדם. הטיפול התרופתי הראשון למחלת הגלאוקומה ניתן ב-1875, לאחר גילוי הפילוקרפין, המשמש כמרכיב פעיל בתרופות לטיפול בגלאוקומה גם כיום. הפילוקארפין מופק מעלי הפילוקארפוס, ומסייע בכיווץ האישון ובהקלה על הלחץ התוך עיני.
טיפול בגלאוקומה כיום
הטיפול בגלאוקומה מתרכז בהורדת הלחץ התוך עיני, בעזרת טיפות עיניים. במידה והטיפול התרופתי בעזרת טיפות אינו מספיק, נשקלת האפשרות לטיפול בלייזר או ניתוח. למרבה הצער, הטיפול הרפואי הקונבנציונלי במחלת הגלאוקומה, כמו גם במחלות עיניים נוספות, אינו פותר את הבעיה בכל המקרים.
שילוב טיפול בגלאוקומה באמצעות רפואה סינית נמצא כמשפר את זרימת הדם לעצב הראיה ובכך מסייע במקרים רבים בשיפור הראיה ומונע את התדרדרות המחלה. הטיפול אינו פולשני ונטול תופעות לוואי.
על טיפול בגלאוקומה ובמחלות עיניים נוספות בעזרת רפואה סינית ניתן לקרוא בהרחבה כאן: מרפאת עיניים Clear