קוליטיס היא דלקת של הציפוי הפנימי במעי הגס ועלולה להיות קשורה לשלשולים, כאבי בטן, נפיחות ודם בצואה. דלקת זו נגרמת בשל מגוון סיבות הכוללות, בין היתר, זיהום, אובדן אספקת דם למעי הגס, התייבשות הפה, מחלות מעי דלקתיות ופלישת תאי דם לבנים לקיר המעי הגס.
הטיפול בקוליטיס מתבצע בהתאם למחלה. קו הטיפול הראשוני נועד לייצב את הסימנים החיוניים של המטופל ולשלוט על הכאב. במקרה של התייבשות או אצל חולים שאינם מסוגלים לסבול נוזלים דרך הפה יינתן עירוי נוזלים.
המחלה מאופיינת בדרך כלל בתקופות נסיגה ולאחריהן תקופות הפוגה שנמשכות מספר חודשים עד שנים. ההפוגות מתרחשות בדרך כלל בשל טיפול תרופתי או ניתוח, אך מידי פעם הן מתרחשות באופן ספונטני, כלומר, ללא כל טיפול.
מהו הטיפול לקוליטיס?
מטופלים הסובלים משלשולים מדבקים משפרים את מצבם במהירות יחסית עם טיפול תומך. רוב הדלקות נפתרות עם טיפול פרטני או בלעדיו, ולעיתים קרובות אין צורך באנטיביוטיקה. החלטות לגבי קו הטיפול תלויות באבחון מאפייני המחלה, אך אם המטופל מעשן הוא נדרש להפסיק לעשן באופן מיידי על מנת שלא לסבך את המצב, שכן הסיכון לקוליטיס גבוה יותר בקרב מעשנים ומעשנים לשעבר.
במצב מתקדם של המחלה נדרש טיפול לכל החיים על מנת לשלוט על התסמינים. בדומה לכל מחלה ארוכת טווח, הטיפול מאפשר לחולה לחיות חיים נורמאליים עם תסמינים מינימאליים ככל הניתן, ונועד למזער את גורמי הסיכון כגון מחלות לב, ולשלוט בלחץ דם גבוה, סוכרת וכולסטרול גבוה. בשלב מתקדם מאוד של המחלה ובמקרים מסכני חיים, נדרש ניתוח להסרת קטע הנמק במעי הגס.
טיפול תרופתי לקוליטיס
מטרות הטיפול התרופתי הן לגרום להפוגות, לשמור על ההפוגות, למזער את תופעות הלוואי של הטיפול, לשפר את איכות החיים ולמזער את הסיכונים. הטיפול דומה לטיפול במחלת קרוהן, אם כי לא תמיד הוא זהה במדויק. עוד מידע באתר גסטרו
הטיפול התרופתי כולל תרופות אנטי דלקתיות, סטרואידים מערכתיים וסטרואידים מקומיים. תרופות אנטי דלקתיות מפחיתות את הדלקת במעיים והן מקבילות לתרופות הניתנות לדלקת מפרקים. הטיפול העיקרי הוא מורכב מתרופות לדיכוי המערכת החיסונית של הגוף והקטנת התאים המפריעים לחסינות, או מפריעים לחלבונים ומהווים את עיקר התקדמות הדלקת. טיפולים אלו ניתנים למטופלים עם קוליטיס חמור שאינם מגיבים כראוי לתרופות אנטי דלקתיות.
שימוש נכון בקורטיקוסטרואידים
ברגע שמתקבלת ההחלטה להשתמש בסטרואידים לבליעה, הטיפול מתבצע עם פרדניזון, 40-60 מ"ג ליום. רוב החולים בקוליטיס מגיבים באמצעות שיפור התסמינים, ועם השיפור מופחת המינון לחמש עד עשר מ"ג בשבוע. בהמשך מואט קצב השימוש בפרדניזון ובסופו של דבר מופסק. ההפחתה ההדרגתית של הסטרואידים מפחיתה אף את הסיכויים להישנות פתאומית של המחלה.
רופאים רבים משתמשים בתרכובות ASA-5 במקביל לטיפול בסטרואידים, על מנת להמשיך לשמור על ההפוגות במחלה.
בקרב חולים שתסמיניהם שבים עם הפחתת מינון הסטרואידים, מוגדל מעט המינון על מנת לשלוט בתסמינים, ועם השגת השליטה בתסמינים, ההפחתה מתחדשת בקצב איטי יותר. חלק מהמטופלים הופכים להיות תלויים בסטרואידים, ומפתחים באופן עקבי תסמיני קוליטיס בכל פעם שהמינון מגיע מתחת לרמה מסוימת. הם אינם מגיבים לסטרואידים או לתרופות אנטי דלקתיות אחרות, וזקוקים לניתוח.