ילדים עם צרכים מיוחדים וזיהוי התסמונת האוטיסטית

חיוך מודע אל האמא, עמידה זקופה בפעם הראשונה, הגיית המילה "אבא" בקול – כל אלה הם רגעים בלתי נשכחים ומפעימים במיוחד במהלך גידול תינוקות. אבל ישנם מקרים שבהם כל אלה מבוששים לבוא, וכשמדובר בהתפתחות לקויה של ממש, הדבר מעורר סימני שאלה ודאגות רבות. בפרט נשאלת השאלה האם התינוק לוקה באוטיזם, או ליתר דיוק נמצא על הקשת האוטיסטית (רצף של תסמונות מגוונות, שלכולן מכנה משותף עם האוטיזם ה"קלאסי").

חשוב לדעת שלא קל לאבחן לקות זו. ראשית, לכל תינוק קצב התפתחות שונה מחברו, כך שגם אם ילד בן שנתיים עדיין לא מצליח להפיק מילים מובחנות וברורות, אין פירוש הדבר בהכרח כי הוא אוטיסט. בנוסף, הורים רבים אמנם עוקבים בדריכות אחר כל צעד של הפעוט ומחשבים את המשמעות של כל ניואנס בהתפתחות שלו, וכשזו אינה עומדת בקצב של בני גילו מתמלאים חששות ומן הסתם המונח אוטיזם מרחף בתודעה, אולם במקרים רבים קשה להם לגשת לאבחון מוסמך, מתוך פחד שמא החשש יתאמת וכי צפויה להם התמודדות מאתגרת וסבוכה במיוחד.

חשיבות האבחון המוקדם

ובכל זאת, ילדים עם צרכים מיוחדים כשמם כן הם – ילדים שהצרכים שלהם מיוחדים, וככל שמקדימים לאבחן את הצרכים האלה, ומבינים מהם בדיוק, אפשר להעניק להם את שהם כה זקוקים לו.

אגב, מחקרים חדשים מעלים את האפשרות כי בעתיד הנראה לעין ניתן יהיה לאבחן אוטיזם מייד לאחר הלידה. אבחון מוקדם זה, שאם אכן יהיה מדויק יחולל מהפכה של ממש בכל הקשור לילדים עם צרכים מיוחדים, יתבצע באמצעות בחינת השליה – קפלים רבים בשליה, כך על-פי חוקרים מאוניברסיטה בקליפורניה, מעידים על סיכוי גבוה ללקות באוטיזם.

גילוי לקות זו מייד לאחר הלידה, כשהמוח עדיין גמיש וניתן לשינוי מהותי בקלות יחסית, יאפשר פריצת דרך של ממש, אולם כאמור גם בימינו, עוד בטרם ניתן לדעת בוודאות שהמחקר הנ"ל אכן יניב שיטת אבחון מהימנה וכשניתן לזהות אוטיזם "רק" בסביבות גיל 2-3 עדיין חשוב מאוד לא לטמון את הראש בחול.

הלקויות שונות על הקשת האוטיסטית

ילדים עם צרכים מיוחדים עשויים להיות שונים מאוד זה מזה, וכדי לדעת בדיוק איך לתקשר איתם ואיך לסייע להם להשתלב בחברה ולתפקד באופן עצמאי ככל האפשר, כדאי לדעת מהי הלקות הספציפית שלהם ואילו סימפטומים מאפיינים אותה.

התסמונת הנפוצה ביותר היא אוטיזם קלאסי, שהלוקים בה סובלים מבעיות בשלושה תחומים עיקריים: תקשורת מילולית, תקשורת לא מילולית וחזרה על דפוסי התנהגות קבועים לצד פחד עז משינויים. התחום הראשון בא לידי ביטוי באוצר מילים דל (ביחס לממוצע בקרב בני הגיל הרלוונטי), שגיאות רבות בדיבור ובמקרים מסוימים גם ויתור על שימוש בדיבור. בתחום השני הקושי העיקרי הוא זיהוי משמעות של מחוות גוף והבעות פנים, וכתוצאה מכך קושי ליצור אינטראקציות חברתיות תקינות ועמוקות. התחום השלישי כולל בעיקר קושי לתכנן תנועות וקואורדינציית ידיים לקויה. בנוסף גילו מחקרים עדכניים כי ילדים עם צרכים מיוחדים אלה סובלים במקרים רבים גם מבעיות הקשורות לוויסות חושי (למשל רגישות מופרזת למגע, או חוסר רגישות לחום).

תסמונת נפוצה אחרת היא אספרגר, שאף זכתה לאזכורים רבים בתרבות הפופולארית ("פלפלים צהובים" הישראלית לדוגמה, או "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה").

ילדים עם צרכים מיוחדים בעלי תסמונת אספרגר ניתן לאבחן רק בסביבות גיל 6, והקושי העיקרי שלהם הוא הבנת סיטואציות חברתיות והתאמת התנהגותם לנורמות המקובלות. לרוב אין להם קשיים בדיבור או ברכישת השפה, ובאופן כללי הם יכולים להתנהל באופן עצמאי – אולם כאמור למרות שיש להם רצון ליצור קשרים חברתיים הם אינם יודעים איך לעשות זאת, ועיקר הטיפול בהם מתמקד בהענקת יכולת חשובה זאת, במידת האפשר.

מאת: ד"ר תמי זילני – מומחית בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

[catlist categorypage=yes numberposts=-1]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *