מחלת גאוט (שיגדון)

מחלת גאוט או בשמה העברי שיגדון היא דלקת מפרקים כרונית הנגרמת מבעיה בתהליך מטבולי המביא לעלייה ברמת חומצת השתן בדם מצב הקרוי היפר אוריצמיה. הצטברות החומצה לאורך שנים במפרקים, גורמת לדלקת מפרקים או לחילופין הצטברותה בכליות גורמת לאבנים בכליות. המחלה נפוצה יותר בקרב גברים כאשר שכיחותה נעה בין 1% ל-2.5%.

חומצת השתן נוצרת בגוף באופן תקין כחלק מתהליכים מטבוליים, בגוף אולם אצל חולי השיגדון קיימת עלייה בייצור החומצה או ירידה באופן הפירוק התקין שלה בכליות. ישנם מצבים של עלייה בריכוז החומצה ללא התפתחות דלקת ובמצבים אלה של המחלה אין הופעת תסמינים.

גורמים שונים מגדילים את הסיכוי להופעת המחלה והם כוללים השמנה, גיל, צריכה מוגברת של בשר ומצבים רפואיים של סוכרת והתקף לב, בנוסף כיום ישנן עדויות על גורם גנטי למחלה. לאורך השנים כונתה המחלה מחלת המלכים משום שאפיינה את אלה הצורכים מזון מובחר שלא היה בהישג יד לפשוטי העם.

תסמינים

התלונה העיקרים של הסובלים מהמחלה הם על כאבים עזים, נפיחות ואדמומיות, התקף עלול להופיע בשעות הלילה ובמיוחד לאחר שתיית אלכוהול או אכילת מזון עתיר בפורינים וכן כתוצאה מצריכת תרופות המעלות את רמת חומצת השתן בדם. ב-90% מהמקרים יהיה מעורב רק מפרק אחד ולרוב מדובר במפרק האצבע הגדולה בכף הרגל.

ההתקפים נמשכים לרוב מספר ימים עד מספר שבועות ומגיבים היטב לטיפול בתרופות המורידות את רמת חומצת השתן בדם, אך באחוז ניכר מהמקרים המחלה חוזרת. במקרים בהם לא ניתן טיפול מתאים ההתקף עלול להפוך למצב כרוני ולגרום לנזק כבד ובלתי הפיך למפרקים, מלבד המפרקים חומצת השתן עשויה לפגוע גם בסחוסים ובגידים ולגרום לשיבוש בתפקודם התקין. הסיבוך המרכזי של מחלת גאוט הוא דלקת בדרכי השתן, מצב של הצטברות משקע קריסטלי כתוצאה מרמת חומצת שתן גבוהה עלול לפגוע בתפקודי הכליות, לגרום למחלות כליה או לגרום לחסימת דרכי השתן.

אבחון

האבחון של רמת חומצת שתן גבוהה בדם מתבצע באמצעות בדיקת דם רגילה. בשאיבת הנוזל מן המפרקים והתבוננות בו ניתן לזהות גבישים של מונסודיום אורט בצורה של מקלות חדים. חולים רבים מאובחנים רק בשלב הופעת התסמינים, כאשר אצל מרבית החולים התסמין הראשון הוא נפיחות, כאבים ואודם באזור מפרק עצם המסרק, אזורים פגיעים אחרים הם הברכיים, שורש כף היד והאצבעות.

גורמי סיכון

  • הסיכוי לשיגדון עולה עם העלייה בגיל, טרם נמצא האם העלייה בסיכון נגרמת כתוצאה ישירה מהגיל או בעקיפין כתוצאה מהצטברות החומצה בשתן זמן רב יותר.
  • גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר לשיגדון.
  • השמנה היא גורם המשפיע באופן משמעותי על הופעת המחלה.
  • צריכת אלכוהול מהווה גורם סיכון.
  • תרופות מדללות דם
  • יתר לחץ דם
  • תורשה

טיפול

הטיפול נחלק לשניים, בעת התקף חריף ניתן טיפול במשככי כאבים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים ובתרופות אנטי דלקתיות, טיפול זה ניתן ב- 12 השעות הראשונות של הופעת הסימנים. החלק השני של הטיפול הוא מניעה באמצעות שימוש בחומרים המורידים את רמת החומצה בדם כגון אלופורינול, החיסרון בטיפול זה הוא הצורך לקחת את התרופה באופן יומיומי לכל החיים, מומחים טוענים כי התרופה עלולה לגרום לנזק לכבד ולכן יש ליטול אותה במינונים נמוכים.

טיפול עקיף הוא דיאטה הכוללת צריכה נמוכה של פורינים כך שיש להימנע מאכילת דגים, מאכלי ים וחלקי פנים של בשר, צריכת בשר ומשקאות אלכוהוליים ככלל אינה מומלצת בעוד צריכת מוצרי חלב דלי שומן מקטינה את הסיכון לחלות במחלה.

המאמר באדיבות אתר המקיף ביותר – שיגדון (גאוט)

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

[catlist categorypage=yes numberposts=-1]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *