התמודדות משפחתית עם ילד הלוקה בפיגור שכלי

פיגור שכלי הוא הפרעה נוירו התפתחותית, שבאה לידי ביטוי בתפקוד אינטלקטואלי נמוך ביחס  לאדם הממוצע, או לחלופין לאדם בן אותו גיל. לפיגור השכלי השלכות רבות על ההתפתחות, מיומנויות הלמידה, אופני התקשורת ואפילו התפקוד היומיומי של האדם.

בתנאים האלה, אפשר להבין מדוע משפחות רבות שהילד שלהן אובחן כסובל מפיגור שכלי, ברמה זו או אחרת, מרגישות בנקודת ההתחלה כאילו חרב עליהן עולמן.

למרות שאבחון של הילד כסובל מפיגור שכלי הוא לא נעים וממש לא פשוט, עדיין צריך לזכור שזה לא סוף העולם. המשפחה חייבת להעניק לילד תמיכה, ולפעול כדי להפוך את החיים שלו (ושל יתר בני המשפחה) לפשוטים יותר. הנה כמה דברים שחשוב להקפיד עליהם.

השקעה, סבלנות ומה שביניהם

מיותר אולי לציין שרמת הפיגור השכלי של הילד צפויה להשפיע על מורכבות הטיפול המשפחתי. במקרים המורכבים יותר כל אחד מבני המשפחה צריכה להיות ערוך ולהשקיע בילד יותר מאשר בילדים אחרים (או אפילו יותר מעצמו), הן מבחינה רגשית והן מבחינה כלכלית.

זו ממש לא בושה לבקש עזרה מגורמים שונים, למשל עובדים סוציאליים או לשכות רווחה. למרות המבוכה האפשרית שבכך, ניתן לבקש במצבים מסוימים עזרה גם מאנשים שמכירים. כל מה שמקטין מעט מהנטל של המשפחה, ושל הילד כמובן, הוא מבורך.

סבלנות והבנה למצבו של הילד הם חלקים קריטיים בדרך להתמודדות הנכונה עם המצב. יש אמנם קשיים, אבל על חלק מהם ניתן להתמודד אם משקיעים בכך זמן, ואם יודעים מה לעשות ואיך: כאשר הילד מתקשה לעמוד בקצב הלימודים במוסד בו הוא לומד, ניתן לסייע לו סביב השעון, למצוא עבורו מורים שבקיאים בעבודה עם אוכלוסיות מיוחדות וכן הלאה. חשוב בכל מקרה להיות עם בקרה מלאה על הנעשה במוסד הלימוד, ובכלל בחיי הילד.

בחירת מוסד הלימודים

אחת ההחלטות החשובות שמשפחה יכולה לקבל ביחס לילדים שלה נוגעת לסוג החינוך שהם יקבלו – כשגם כאן ההחלטה חייבת לקחת בחשבון את חומרת הבעיה ממנו סובל הילד. בישראל יש כיום מספיק מסגרות של חינוך מיוחד, שיכולות להיכנס לתמונה במקרה של ילד שאובחן כבעל פיגור שכלי: בין אם המדובר הוא על בתי ספר מיוחדים, מעונות, הוסטלים או כל דבר אחר.

הדגש כיום בישראל (בין השאר באמצעות עמותת אקים") הוא לנסות ולשלב את הסובלים מפיגור שכלי כמה שיותר במרקם החיים בחברה הישראלית, כך שנראה שאם יש אפשרות לשלב את הילד במסגרות החינוך הרגילות – יכול להיות שזה מומלץ.

כך לדוגמא ניתן לתת לילד ללמוד עם יתר בני גילו, ולבקש סיוע או תגבור ממורים לחינוך מיוחד לצד זה. אם יש צורך במסגרת של חינוך מיוחד, זכרו כי עד גיל 21 אמורים לקבל חינוך חינם עבור ילדים עם לקות שכלית במוסדות הייעודיים לכך.

בהרבה מאד מקרים, כדי לפתור את הבעיה ממנו סובל הילד נדרש לפעול במספר חזיתות. שילוב שבין חינוך לבין טיפולים סיעודיים, מקצועיים, בריאותיים או שיקומיים הוא בגדר חובה בשלל תרחישים, ועשוי להגדיל את סיכויי ההתמודדות עם המצב הלא נעים.

אתם לא לבד

הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא להבין מול מה מתמודדים. מומלץ כבר בנקודת ההתחלה לקרוא חומר מקצועי בנושא, ובעיקר להיפגש עם אנשי מקצוע לקבלת הסיוע והתמיכה. יש מצבים בהם קבוצות תמיכה או טיפולים משפחתיים הם בגדר אופציה מומלצת, מצבים אליהם חשוב לרתום את כל בני המשפחה.

תמיד יש מה לעשות כדי לשפר את המצב, ואת "תופעות הלוואי" שלו: תחושת דיכאון של חלק מבני הבית, מתחים המשפיעים על היחסים הבין משפחתיים וכן הלאה.

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

[catlist categorypage=yes numberposts=-1]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *