המתת חסד ומחלת הסרטן

אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת, הן בקרב רופאים והן בקרב הציבור באופן כללי, הוא המתת חסד. מצד אחד, טוענים המצדדים באופציה זו כי לכל אדם מגיעה הזכות להחליט מתי הוא מסיים את חייו, וכי ממילא חיים רצופי סבל אין בהם כבוד ולא טעם. מצד שני, מתריעים המתנגדים מפני "מדרון חלקלק" שיגרום לקיפוח חיים כשלא היה בכך הכרח.

בפרט רלוונטית הסוגיה מעוררת הרגשות העזים והיצרים הסוערים כשמדובר במי שחלה במחלת הסרטן, וזו אובחנה כנמצאת בשלב מתקדם ממנו אין דרך חזרה.

המתת חסד פסיבית והמתת חסד אקטיבית

ההבחנה העיקרית בתחום של המתת חסד היא בין המתת חסד אקטיבית לבין פאסיבית. ברוב מדינות העולם זו האקטיבית אסורה לחלוטין ואילו ביחס להמתת חסד פאסיבית ישנה עצימת עיניים או אף חוקים המאפשרים זאת. בארה"ב, למשל, התפרסם נתון דרמטי לפיו תשעה מכל עשרה רופאים ביחידות טיפול נמרץ הצהירו כי לפחות פעם אחת קיפדו, באופן פאסיבי, את חייו של חולה מתוך רצון לעשות עימו חסד.

גם החוק בישראל מאפשר הימנעות מטיפולים מאריכי חיים ואף הפסקת מתן מזון או נוזלים, ויתור על דיאליזה וניתוק ממכונת הנשמה – כל זאת החל משנת 2005 עת עבר בכנסת חוק החולה הנוטה למות. נורמה נוספת שהשתרשה במערכת הבריאות היא ויתור על הנשמת מי שחלה במחלת הסרטן ונמצא בשלב המפושט שלה וכן מתן משככי כאבים גם בכמויות שעלולות לגרום למוות, מתוך הבנה כי בשלב זה הטיפול הרפואי מסוגל אך ורק להקל על הסבל ועל כן יש להתמקד בכך. יחד עם זאת מדגיש החוק כי אין הכוונה לעשיית פעולה "המכוונת להמית". בפסק דין מפורסם עליו חתום השופט העליון ד"ר אליקים רובינשטיין אף נכתב כי "בסופו של יום… חובתנו לדבוק בעיקרון קדושת החיים" ובהתאם הורשע אדם שניסה לבצע המתת חסד באימו ונגזרה עליו שנת מאסר בפועל.

דיגניטאס וד"ר קבורקיאן

שניים מהשמות המפורסמים ביותר בתחום המתות החסד הם דיגניטאס וד"ר קבורקיאן. הראשון הוא ארגון שוויצרי המסייע לאנשים לסיים את חייהם תמורת סכום כסף נכבד (המיועד, על פי הצהרת ראשי הארגון לכיסוי הוצאות). הטכניקה בה משתמש דיגניטאס היא מתן חומר בשם סודיום פנטוברביטל, סם המשתק את מערכת העצבים המרכזית של החולה הסופני – בשלב ראשון המבקש למות הופך מטושטש, לאחר כ-10 דקות הוא נרדם וכעבור 20 דקות נוספות הוא חדל מלנשום. הארגון החל לפעול בשנת 1998 ומאז סייע ללמעלה מאלף בני אדם לשים קץ לסבלם ולחייהם – ביניהם שדרן הרדיו הישראלי עדי טלמור שחלה במחלת הסרטן.

ד"ר ג'ק קבורקיאן הוא רופא אמריקאי שביצע בכ-130 בני אדם המתת חסד. המקרה הראשון אירע בשנת 1990, ולאחריו הואשם ד"ר קבורקיאן ברצח – אולם זוכה. גם בהמשך הקריירה עמד הרופא יוצא הדופן לדין מספר פעמים וזוכה, עד שבשנת 1999 הורשע ברצח מדרגה שנייה. בעקבות הרשעתו ריצה ד"ר קבורקיאן עונש מאסר שעמד לבסוף על 8 שנים ובעקבותיו התחייב לא לבצע יותר המתות חסד.

סרטן סופני

המתת חסד היא אופציה שנלקחת בחשבון כשמדובר במחלות סופניות דוגמת ALS, אלצהיימר, טרשת נפוצה וסוגים שונים של סרטן.

חשוב להדגיש: הרפואה בימינו מצליחה להתמודד במקרים רבים עם מחלת הסרטן (שעד לפני זמן לא רב נחשבה כה איומה עד שרבים היו מתקשים אף לומר את שמה בפשטות והביטוי הנפוץ היה "מחלה קשה", או "המחלה"). ישנם גם מקרים של חולים שהוגדרו כנמצאים במצב סופני – והחלימו. יחד עם זאת, כשאין יותר תקווה שהטיפולים המוכרים יסייעו למגר את הסרטן וכשעל פי ההערכות נותרו לחולה פחות משישה חודשי חיים והסבל קשה מנשוא, סיום החיים הוא בהחלט אופציה שאין לפסול אותה על הסף.

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

[catlist categorypage=yes numberposts=-1]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *