הפרייה חוץ גופית – IVF

הפרייה חוץ גופית היא תהליך שבו מופגש הזרע עם הביצה בתנאי מעבדה, והביצית המופרית מתפתחת לעובר, המוחזר לרחם האישה. פיתוחה של שיטה זו (שזיכה את מפתחיה בפרס נובל) מאפשר לידה משמחת לזוגות רבים הסובלים מקשיי פוריות שאינם ניתנים לפתרון בדרכים אחרות. תהליך ההפריה החוץ גופית נקרא באנגלית In Vitro Fertilization (הפרייה ב"זכוכית", כלומר במבחנה), ובקיצור IVF.

למידע נוסף בנושא הפריה חוץ גופית לחצו כאן לאתר iaawh.co.il

למי מיועדת הפרייה חוץ גופית?

הפרייה חוץ גופית מיועדת לזוגות הסובלים מבעיות פוריות שונות, או לנשים המעוניינות להיעזר בתרומת זרע כדי להרות. לא כל בעיית פוריות מאפשרת שימוש בהפרייה חוץ גופית. הפרייה אפשרית כפתרון לבעייה בחצוצרות (כמו דלקות אגן חוזרות הגורמות להיצורויות), פתרון לבעיית פוריות בגברים , רזרבה שחלתית מופחתת,  צורך באבחון גנטי של העובר לפני ההריון, ובמקרים של בעיות פוריות בלתי מוסברות.

מה התהליך הרפואי שעוברים בהפרייה חוץ גופית?

התהליך שעוברת האישה בהפרייה חוץ גופית ארוך, קשה, ומסובך. השלב הראשון בטיפול כולל גירוי של השחלות ליצירת זקיקים עם בייציות המוכנות להפרייה. הגירוי השחלתי נעשה באמצעות פרוטקולים תרופתיים המכילים תרופות המשפיעות על המערכת ההורמונלית , ומסייעים להתפתחות זקיקים מרובים (במקום זקיק יחיד במחזור חודשי טבעי). קיימים שני פרוטוקולים תרופתיים, השונים זה מזה בתאריך תחילת מתן הטיפול התרופתי ביחס לווסת, ובסוג הטיפול הניתן ("הפרוטוקול הארוך" וה"פרוטוקול הקצר"). לאחר מתן התרופות ההורמונליות עוקבים אחר תהליך התפחות הזקיקים באמצעות אולטרא סאונד, כדי לזהות את הזקיקים המבשילים ולשאוב אותם בזמן המתאים. שאיבה נעשית בדרך כלל בגישה ואגינלית, בחדר ניתוח ייעודי, תחת טשטוש.

מן הזקיקים שנלקחו מהאישה מופרדות הביציות, ומופגשות עם הזרע שנלקח מהגבר. לעיתים משתמשים בשיטה מעבדתית שבה מוזרק הזרע ישירות לתוך הביציית (ICSI – Intra Cytoplasmatic Sperm Injection). הביציית המופרית מועברת למצע ייחודי, וגדלה בתנאי מעבדה עד להפיכתה לעובר בן מספר תאים – בלסטוציט. הבלסטוציט מועבר חזרה אל רחמה של האישה, כדי להיקלט בתוכו ולהפוך להריון. לעיתים קרובות מחזירים מספר עוברים לרחם האישה, כדי להגדיל את הסיכויים להריון מוצלח.

כחלק מתהליך ההפרייה החוץ גופית, ניתן לבצע בדיקות טרום – השרשתיות בעובר. בבדיקות אלו, המכונות בקיצור PGD, נלק תא בודד מתוך הבלסטוציט, והחומר התורשתי שבו נבדק. שאר התאים מהעובר יכולים להתפתח ללא הפרעה. במידה והבדיקות הגנטיות מהתא הבודד שנקלח הראו מחלה חמורה כלשהי, ניתן להחזיר את העוברים הבריאים, ולא את אלו שנושאים את המחלה. בשיטה זו ניתן גם לבחור את מין העובר, אם כי נושא זה שנוי במחלוקת אתית בקרב הרופאים.

סיכויי ההצלחה של נסיון יחיד בהפרייה חוץ גופית תלויים אמוד בגיל האישה. ככל שהאשה צעירה יותר, סיכויי ההצלחה בהפרייה גבוהים יותר. הסיכוי הכללי להשגת הריון בר קיימא לאחר הפרייה חוץ גופית נע בין 25% ל – 30%.

האם יש סיבוכים או סיכונים?

הפרייה חוץ גופית כרוכה בסיבוכים הקשורים בטיפול אצל האישה, בהריון ובעובר המתפתח. הטיפולים ההורמונלים יכולים להוביל לתסמונת של עירור יתר שחלתי באישה, עם הגדלת יתר של השחלות וכאבים עזים. הפריות חוץ גופיות כרוכות בשיעור גבוה יותר של סיבוכים הריוניים באופן כללי. אחוז ניכר מההפריות החוץ גופיות מביאות להריונות מרובי עוברים.

מכיוון שמספר העוברים המוחז יכול להגיע לחמשיה עוברים, ואף יותר, צריך לעקוב אחר מספר ההריונות שנקלטו, ולשקול "דילול עוברים" במידת הצורך. הפרייה חוץ גופית כרוכה גם בשיעור מוגבר של הריונות חוץ רחמיים (ectopic pregnancy), ולידות מוקדמות. ככל הנראה יש עלייה קטנה מאוד בשיעור המומים בעוברים שנולדים בהפרייה חוץ גופית. חשוב לזכור שתהליך ההפרייה החוץ גופית יקר למדי, ועולה עשרות אלפי דולרים. בישראל ממומנים טיפולי פוריות, אך בהגבלות מסוימות (בדך כלל עד שני ילדים). אישה הרוצה לעבור טיפולי הפרייה שאינם ממונים צריכה לשלם סכום כסף נכבד מכיסה.

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

[catlist categorypage=yes numberposts=-1]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *