כשאני הייתי בת 13, לקחו אותי הוריי אחר כבוד לביקור ראשון אצל אורתודנט. כבר בגיל הזה הספקתי לצבור טראומות מרופאי שיניים ומביקורים, תכופים מדי לטעמי, במרפאת שיניים, ולכן הגעתי לביקור הזה בחששות כבדים. הדוקטור המכובד העיף מבט קצר בחלל הפה שלי, צילם צילום אחד או שניים וקבע "בינתיים השיניים בסדר גמור. תחזרו כשהיא תהיה בת 16 ונראה אם יהיה שינוי". אבן נגולה מעל ליבי על דחיית הקץ הזו, אבל מאותו רגע ליווה אותי החשש מה יקרה בעוד שלוש שנים, והאם אצטרך להתחיל להרכיב גשר ו"פלטה" אחרי שכל שאר חבריי לכיתה כבר יסיימו עם השלב הזה בחייהם.
השנים עברו, גיל 16 הגיע, והיה נראה שההורים שלי שכחו מהעניין. אני כמובן לא הזכרתי להם שום דבר, אבל במשך שנים אחר כך המשכתי לפחד שאולי כשאהיה מבוגרת יגלה מישהו שאני חייבת טיפול אורתודנטי ליישור שיניים, ואולי כשאהיה אימא בעצמי, דווקא אז אצטרך להגיע שוב ושוב למרפאת שיניים ולעבור את סדרת הטיפולים הזו. כשבסופו של דבר הזכרתי להורים שלי את העניין, הם צחקו, הסבירו לי שלא הבנתי נכון את מה שאמר הרופא אז בגיל 13, ושהכוונה שלו הייתה שאלא אם נראה שהשיניים שלי מתעקמות באופן יוצא דופן – אין לי צורך ביישור שיניים. ולמרות הכל אני אשקר לכם אם אגיד שהחשש מפני יישור שיניים בגיל מבוגר לא המשיך להטריד אותי.
לשמחתי הגדולה, וכנראה לשמחתם של רבים אחרים שבגיל 13 או 16 מזלם לא שפר עליהם כמוני, ולא זכו לאפשרות ליישור שיניים בגיל צעיר, היום יישור שיניים למבוגרים הוא סיפור הרבה יותר פשוט מכפי שהיה פעם. יישור שיניים היום יכול להיעשות באמצעות קשתיות שקופות המורכבות על השן, ומחליפות את ה"גשר", ה"ברזלים" או ה"רסן", שהילכו עלינו אימים בתור ילדים. משך הטיפול הבלתי נראה הזה אינו שונה ממשך הטיפול של יישור שיניים בשיטות קונבנציונליות, ונמשך כמה חודשים או לכל היותר שנה וחצי שנתיים, בהתאם למורכבות המקרה. כבר בפגישת התייעצות עם כל רופא המתמחה בשיטות יישור שיניים למבוגרים, תוכלו לקבל הערכת זמן למשך הטיפול, כמו גם תשובות לשאלות אחרות לגבי הטיפול, ולהתחיל את המסע לשיניים ישרות, גם בגיל מבוגר.