ההגדרה של הפרעה נפשית, הינה תבנית התנהגותית שפוגמת בתפקוד ומלווה בסבל וחשש לפגיעות מתמשכות ואפילו למוות. ניתן ללכת לאבחון הפרעה נפשית אצל פסיכיאטר, שיגדיר את סוג ההפרעה ויטפל בה בהתאם, על ידי תרופות פסיכיאטריות ושיחות שהמטופל יהיה חייב לעמוד בהן.
יש להבדיל בין הפרעה נפשית זמנית, לבין הפרעה נפשית כרונית. למשל הפרעה נפשית זמנית, אינה מחויבת בטיפול או אבחון כמו הפרעות נפשיות כרוניות שפוגעות במטופל או בסביבתו הקרובה. אחת הבעיות הנפשיות הנפוצות בעולם הינה דיכאון, הרבה אנשים בעולם סובלים מדיכאון.
הפרעה דו קוטבית למשל הינה אחת הבעיות הנפשיות הנפוצות בעולם, מדובר על שני מצבים שבו החולה יכול להיות באופוריה ולאחר מכן לשקוע בדיכאון עמוק שעשוי להיות מסוכן לחייו, כאשר בדיכאון זה, צצות מחשבות אובדניות.
לדברי ארגון הבריאות העולמי, אנשים רבים שסובלים מבעיות נפשיות, אינם ניגשים לקבל טיפול אצל פסיכיאטר בשל הסטיגמה שעשויה לדבוק בהם.
פנייה לאבחון עם ההתפרצות הראשונה של מחלת הנפש
את האבחון הנכון ביותר, ניתן לוודא באמצעות ההתפרצות הראשונה של מחלת הנפש. לפעמים, קיימות הפרעות אישיות, למשל אדם שסובל מדיכאון בגיל 30 ולא היו אי אילו שהם סימנים קודם לכן. יש בלבול רב, בין הפרעות אישיות לבין בעיות נפשיות שהחלו כבר בגיל הילדות.
למשל הפרעת אישיות יכולה להיות למשל כאשר אדם מסוים, מעוניין ליצור קשר אבל הוא פוחד ליצור אותו מאי אילו סיבות וכך הוא נמנע מיצירת הקשר. גם הפרעות חרדה, הן נפוצות מאוד בימינו ויש לאבחן את ההפרעות הללו ולהעניק למטופל טיפול הולם באמצעות תרופות מסוימות שיקנו לו אורח חיים איכותי יותר.
האבחון נעשה, אשר הרופא הפסיכיאטר, מנסה לזהות לפחות 8 תסמינים או 5 מהם שיוכל לאבחן באופן מדויק את המחלה הנפשית שממנה סובל המטופל. התסמינים יכולים להיות חלק ממכלול של סימנים שיש לתת להם תשומת לב, כאשר הם מתבטאים בתפקוד היום יומי של המטופל. לדוגמא הפרעה בתפקוד החברתי, הפרעה בתפקוד בעבודה, הפרעות במהלך לימודים אקדמאיים ועוד. אחד הסימנים הבולטים של מי שלוקה בנפשו, יכולים להיות תנודות חדות במצבי הרוח.
האם למי שסובל מהפרעת אישיות גבולית יש סיכוי לדיכאון גבוה יותר?
קחו לדוגמא אדם שיש לו דיכאון קשה שהופיע כהפרעת אישיות גבולית, זו הסיבה שרק רופא המומחה באבחון הפרעה נפשית, יוכל לאבחן, באמצעות שיחות עם המטופל. פסיכיאטרים שעוסקים שנים בתחום ההפרעות הנפשיות, יוכלו לאבחן די בקלות, את סוג מחלת הנפש וכן את הטיפול הנכון בה.
כדאי להבדיל בין אבחנה פסיכולוגית לבין הפרעה פסיכיאטרית. השפה הפסיכיאטרית, מגדירה הפרעה על פי התנהגות, השפה הפסיכולוגית, מגדירה את ההפרעה, על פי המבנה הנפשי. למשל פסיכולוג, באמצעות מבחנים פסיכולוגיים, יוכל לאבחן אישיות נרקיסיסטית, אך פסיכיאטר שמסתמך על האבחון הפסיכיאטרי, יאבחן אישיות אנטי סוציאלית או גבולית, או שאולי אפילו לו יאבחן את הבעיה, כהפרעה אישית.
יש לדעת, כי מבנה אישיות נרקיסיסטית, בשפת הפסיכולוגיה, אינה יכולה להיחשב כממצא פתולוגי. למרות שהנרקיסיזם הינו שלב חיוני בהתפתחות האדם, אך על פי השפה הפסיכיאטרית, מדובר בקווים של אישיות וההבדל בינו לבין הפרעה נפשית שנוי במחלוקת. כאשר מתבצע אבחון על ידי פסיכיאטר, השאלות שישאל הפסיכיאטר, הן גם לגבי רקע נפשי של המשפחה, היות ומחלות נפש רבות, מגיעות בתורשה מהורים, סבים או בני משפחה אחרים מדרגה ראשונה.
בדיקות שונות ואבחון של מחלות נפש
ניתן למצוא בדיקה שמצביעה בוודאות על הפרעה דו קוטבית (מאניה דפרסיה), למשל, ויש לאסוף מידע רפואי מקיף, היסטורי ומשפחתי. גם בדיקות גופניות תתבצענה, בכדי לקבוע את המחלה בוודאות. הפסיכיאטר ישאל את החולה לגבי תסמיני חרדה, שימוש של מחשבות שווא או הזיות למיניהן וכן, הפרעות אישיות והתנהגות, על מנת לקבוע בוודאות אם מדובר למשל בהפרעה דו קוטבית.