מחלת השחלה הפוליציסטית

מחלת השחלה הפוליציסטית (Polycystic ovarian syndrome – PCOS) היא מחלה המתבטאת בפעילות יתר של השחלות ובלוטות יותרת הכליה (אדרנל), יחד עם הפסקה כרונית של תהליך הביוץ, או ביוצים נדירים ולא סדירים.  מחלה זו מכונה גם "סינדרום שטיין – לבנטל" (Stein – Leventhal Syndrome). המחלה שכיחה למדי, ומשפיעה על 5%-10% מהאוכלוסייה, בדרגות שונות, כתלות במוצא אתני.

התפתחות המחלה

מסתבר, שמחלה זו קשורה באופן הדוק למנגנונים הפעילים בהתפתחות מחלת הסוכרת (עוד על המחלה באתר myhealth.co.il). ההפרעה הראשונית שמופיעה היא תנגודת לאינסולין. אינסולין אחראי על קליטת סוכר בתאי הגוף אך יש לו תפקידים חשובים נוספים, הווא משמש כהורמון אנאבולי, המעודד ייצור ובנייה של חומרים שונים בגוף, וביניהם כולסטרול. כולסטרול מהווה את יחידת הבניין המקורית של הורמוני המין, ולכן עולה גם רמת הייצור של ההורמונים בשחלה וביותרת הכליה. כחלק מהפתולוגיה הנצפית במחלה, נפגעת גם בלוטת יותר המוח (בלוטת ההיפופיזה), המפרישה את ההרומונים שאחראיים על יצירת המחזור החודשי הסדיר והביוץ – LH ו – FSH. להרחבה – תפקידי האינסולין בגוף

סימפטומים

כחצי מהחולות במחלה מופיעות עם שיעור יתר ברחבי הגוף. בעגה הרפואית נקרא מצב זה "Hirsutism". סימנים נפוצים נוספים כוללים: עודף משקל, סימנים של פיזור שיער בתבנית גברים, פצעי בגרות (אקנה), העמקה של הקול, ועוד. סימנים אלו מכונים סימני "ויריליזציה" (Virilization). אי הופעה של הדימום הווסתי (אמנוריאה) או דימום שאינו סדיר מהרחם הם סימפטומים שכיחים.

לעיתים מופיעים כתמים כהים על העור, בעיקר באזורי המפרקים, שאופיינים גם לחולי סוכרת ומכונים "Acanthosis nigricans". במחלת השחלה הפוליציסטית, בגלל אובדן הביוץ התקין, קיימת פגיעה משמעותית בפוריות, ולעיתים מאובנת המחלה בעקבות קשיים של בני הזוג בכניסה להריון ספונטני.

אבחנה של מחלת השחלה הפוליציסטית נעשית בשילוב של בדיקות מעבדה ואמצעי הדמייה. בבדיקות ההורמונים בדם, יחס ההורמון LH להורמון FSH יעלה על פי 2. רמות הטסטוסטרון עולות, כמו גם רמות של הורמון מין נוסף שנקרא DHEAS. בבדיקת אולטרא-סאונד ניתן לראות שחלות מוגדלות במיוחד, עם מראה של ציסטות מרובות (ומכאן שמה של המחלה). בגלל שברוב המקרים אין ביוץ תקין אצל החולות, לא ניתן לראות בשחלה "גופיף צהוב", הנוצר מהזקיק לאחר הביוץ, או "גופיף לבן", הנוצר מהצטלקות הזקיק.

טיפול

לעיתים קרובות, נשים הסובלות מהמחלה מגיעות לטיפול כדי להתמודד עם שיעור היתר, שגורם הפרעה אסטית משמעותית. הטיפול בשיעור היתר ושאר סימני ה"ווירליזציה" נעשה באמצעות תכשירים המפחיתים את רמת הורמוני המין הגבריים אצל האישה. בקרב חולות שלא מעונייניות להיכנס להריון, הבחירה הטיפולית הראשונה היא גלולות למניעת הריון, המכילות הורמוני מין נשיים (אסטרוגן ופורגסטרון), במינונים שונים.

כאשר האשה החולה מעוניינת להיכנס להריון, היא נתקלת בקשיים בגלל הביוץ הפגוע. התרופה איקקלומין (בשמה הגנרי: clomiphene citrate)  מסייעת בהשראת ביוץ בנשים אלו. התרופה מחקה באופן חלקי את פעילות האסטרוגן במוח, ומסייעת בהשראת הביוץ ההרומנלי על ידי הפרשת ההורמוניים המתאימים מיותרת המוח. מחקרים שונים הראו שגם לתרופה האנטי סכרתית מטפורמין (metphormine) יעילות בשיפור סיכויי הכניסה להריון של המטופלות, כמו גם ירידה במשקל, שמפחיתה את תנגודת הרקמות בגוף לאינסולין.

נשים שסובלות ממחלת השחלה הפוליציסטית נחשפות לכמויות גדולות של אסטרוגן בגוף, ללא "משקל הנגד" של פרוגסטרון, שמגיע בעקבות הביוץ. חשיפה ממושכת לאסטרוגן מגבירה את הסיכון לשינויים ברירית הרחם, ובכלל זה שינויים ממאירים. לעיתים יש צורך בטיפול בן מספר חודשים בתכשירי פרוגסטרון כדי להחזיר את מצבה של רירית הרחם לתיקנו. כדאי לגשת לרופא להיבדק כאשר חושדים בקיום המחלה – טיפולים רפואיים מאפשרים התמודדות עם הסימפטומים וכניסה קלה להריון.

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

[catlist categorypage=yes numberposts=-1]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *