הרצון של כולנו הוא להתקיים בכבוד. הבעיה היא שלפעמים נסיבות אשר אינן בשליטתנו נכנסות לתמונה, ומביאות לקושי מהותי להתקיים. כאשר גורמים אלה הם רפואיים ביסודם, אחד הפתרונות היחידים הוא לפנות למוסד הביטוח הלאומי לקבלת סיוע. בסופה של ועדה רפואית, עשויים להיקבע אחוזי הנכות, שישפיעו על גובה הקצבאות ואופן הסיוע שיינתן.
מהם, אם כן, המקרים בהם ניתן להיות מוגדרים כבעלי נכות כלשהי בביטוח הלאומי?
ראשית: הסוגים השונים של הנכות
הנקודה הראשונה שיש להבהיר נוגעת להגדרת הנכות על ידי כל המעורבים בעניין. ניתן להבחין בין מספר סוגים של נכויות, כל אחת מהן עם השלכות משלה על גובה הסיוע הניתן. אבחנה מרכזית היא בין נכות רפואית לתפקודית. נכות רפואית היא זו אשר מבוססת על פגיעות באיברים שונים בגוף האדם, ודרגת חומרתן. במקרה כזה, תוגדר היא בהתאם לתקנות הביטוח לאומי, לרוב בעזרת ספר המבחנים.
נכות תפקודית, לעומת זאת, היא ההשפעה בפועל על תפקודו של האדם, כולל על יכולת ההשתכרות שלו. למשל, אדם אשר אינו מסוגל לנוע עקב פגיעה ברגלו, יהיה זכאי לאחוזי נכות תפקודית גבוהים יותר מאשר כזה אשר גופו מעוטר בצלקות, אך אלה לא פוגעות בהתנהלותו לאורך היום והלילה.
המקרים בהם יתקבלו אחוזי הנכות
אדם יכול להיות מוגדר כבעל נכות חלקית או מלאה, זמנית או קבועה, במספר מקרים. הנפוצים ביותר הם תאונת דרכים או תאונת/מחלת עבודה, כמו גם מחלות קיצוניות במיוחד. לגבי כל אחד מהתחומים האלה תקנות שונות בביטוח לאומי, אשר מגדירות את הסיוע הניתן לאדם.
ניקח לדוגמא את תאונות העבודה. בהן, הרי שנכות לצמיתות בגובה של כ-20% תביא לרוב לקבלת קצבת הנכות למשך כל ימי חייו של האדם. שיעור נכות הנע בין 9% ל-19% "יזכה" למענק נכות הניתן לו באופן חד פעמי, בעוד כל אחוז נכות הנמוך מכך לא יקנה לאדם קבלת תשלום כלשהו.
אבחנות חשובות אחרות ביחס להגדרה
חשוב להדגיש כי אלמנט מהותי בהגדרת אחוזי הנכות הוא יכולת ההשתכרות של האדם. ברמה הכללית ביותר, אחוזי נכות יינתנו לאדם אשר בגין ליקוי, בין אם גופני, נפשי או שכלי, ובין אם מתאונה או מלידה, אינו יכול להשתכר מעבר לרבע מהשכר הממוצע במשק, או לחילופין יכולת ההשתכרות שלו נפגעה עקב הליקוי בלמעלה מ-50%.
באותה מידה, מוגדרת בחוק גם עקרת בית נכה, אשר נשואה ועקב מצבה אינה מסוגלת לבצע עבודות המקובלות במשק בית מן המניין.
סוג הפגיעה כמנבא של גובה אחוזי הנכות
כאמור, על פי תקנות הביטוח הלאומי, הרי שלכל פגיעה פיזית באדם השפעה משלה על אחוזי הנכות אשר יוגדרו עבורו. כך, למשל, בתחום האורתופדיה עשויה הנכות להגיע לאחוזים נכבדים. לעומת זאת, במקרה של הגבלה קלה בתנועות האדם, יקבל הוא כ-10% אחוזי נכות.
באותה מידה, אובדן שיניים והלסת עשויים להביא לנכות בגובה של כ-40%, בעוד שנכות נוירולוגית עלולה אף להגיע לסף העליון של מאה אחוזי נכות.
השלב הראשון – פניה לוועדה רפואית
עליכם לאסוף את כל המסמכים הרפואיים, חוות הדעת, נתוני השכר ומסמכים נוספים רלוונטים ולפנות לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. החברים בועדה קובעים על סמת המסמכים המוגשים, חוות דעת נוספות וספר מבחני דרגות נכות את דרגת הנכות שלכם. זכרו – במידה ואינם מסכימים עם הקביעה ניתן להגיש ערר – אולם מומלץ לפנות ליעוץ מקצועי.