שפעת היא אחת המחלות הזיהומיות השכיחות ביותר, היא מחלה מדבקת, העלולה להתפשט כחלק ממגיפה עונתית. שפעת מתאפיינת בחום ומשפיעה על פעילות מערכתית החל מעייפות קלה ועד אי ספיקה נשימתית. שפעת עשוייה לגרום לאי נוחות, חוסר תפקוד ואף למוות.
אטיולוגיה- סוגי שפעת
השפעת נגרמת כתוצאה מזיהום של 3 סוגים בסיסיים של הנגיף : A, B או-C. שפעת מסוג A יותר פתוגנית בהשוואה לשפעת מסוג B. שפעת מסוג C נפוצה בעיקר בילדים. להרחבה בנושא – שפעת באתר cold
מהי שפעת מסוג A? וירוס השפעת מקבוצה זאת תוקף בעיקר בני אדם אך מסוגל לתקוף בעלי חיים. הנגיף מסוגל לעבור שינוי במהלך השנים ואחראי לגרימת מגיפות שפעת רחבות. שפעת A2 מתפשטת על ידי אנשים אשר הודבקו בנגיף. ההדבקות נעשית דרך מגע במשטחים מזוהמים, אזורים נגועים והפרשות גוף (התעטשות).
מהי שפעת מסוג B? בניגוד לזן A, וירוס B מדביק אנשים בלבד. הנגיף יוצר תגובה חלשה יותר, אולם עשוי לגרום לתסמינים חריפים וסיבוכים בחלק מהמקרים. שפעת מסוג זה אינה מסווגת לתתי קבוצות ואינה גורמת למגיפות.
כיצד וירוס שפעת C שונה מהשאר?
זיהום המתרחש כתוצאה מוירוס שפעת C מתון בהשוואה לקודמיו, ואינו גורם לתחלואה ומגיפות בדרך כלל.
כיצד נדבקים בשפעת?
אנשים הנושאים את הנגיף עשויים להפיץ את הוירוס עד מרחק של 6 מטרים. מרבית החוקרים מאמינים כי צורת ההתפשטות חלה באמצעות טיפות הניתזות בעת שיעול, התעטשות או דיבור.
טיפול בשפעת
בדרך כלל כל מה שנדרש הוא מנוחה וצריכת נוזלים רבה, כדי למנוע התייבשות ולזרז את סילוק הנגיף מהגוף. אבל, במקרים מסויימים הרופא ימליץ על טיפול תרופתי אנטי ויראלי כמו אוסלטמיויר. מומלץ להתחיל את הטיפול מוקדם ככל האפשר, כדי לקצר את תקופת ההחלמה ולסייע במניעת סיבוכים רציניים. טיפול בתסמינים עשויי להקל על תחושת המטופל. שימוש בפרצטמול נעשה כדי להפחית חום, להקל על כאבי ראש וכאבי שרירים. אספירין אינו מומלץ לשימוש לילדים מתחת לגיל 18 בעקבות הסיכון הגבוה לתסמונת ריי. קיימות תרופות לטיפול בשיעול אולם השיעול עשוי לחלוף בעצמו תוך פרק זמן קצר.
אוסלטמיויר הינה תרופה הניטלת ככדור. זנאמיויר, ניתנת לשימוש באמצעות שאיפה אולם, אסורה לאנשים הסובלים מאסטמה ומחלת ריאות אחרת. תופעת לוואי מוכרת של אוסלטמיויר היא בחילה והקאה. קיימים מספר זנים של וירוסי שפעת העמידים מפני התרופה.
האם ניתן לאבחן שפעת?
בדיקות אבחון מהירות לשפעת משמשות מטופלים המציגים תסמינים וסימפטומים המאפיינים את המחלה. אמינות הבדיקה תלויה בתנאים בהם היא נעשית. האבחון ברובו נעשה באמצעות תלונות המטופל ותסמיניו. אולם, כדי לאשש את נוכחות הנגיף, קיימות מספר בדיקות. הבדיקות כוללות דגימות הנלקחות מהאף והגרון באמצעות מקלון וצמר גפן. הדגימה מוכנסת לצינורית המכילה מצע מיוחד. תוצאות הבדיקה משתנות במשך הזמן ובהתאם לסוג הנגיף. קיימות טכניקות מעבדה נוספות הבוחנות את נוכחות הנגיף.