קשישים נזקקים למינוי אפוטרופוס כאשר מצבם הרפואי או הקוגניטיבי והנפשי אינו מאפשר להם לדאוג לעצמם. האפוטרופוס ממונה על ידי בית משפט לענייני משפחה ותפקידו לדאוג לכך שהקשיש יקבל מענה לכל צרכיו, טיפול והגנה.
מתי נדרש מינוי אפוטרופוס לקשיש?
מצב בריאותי ותפקודי ירוד: קשישים אשר מצבם הבריאותי והתפקודי מוגדר כ"סיעודי". מדובר באנשים אשר אינם עצמאיים ותלויים בזולת לטיפול בסיסי.
מחלות הפוגעות בתפקוד הקוגניטיבי והנפשי: מחלות כדמנציה ואלצהיימר או מחלות נפש, הפוגעות ביכולת התובנה והשיפוט של האדם ואינן מאפשרות לו לתפקד ולדאוג לענייניו.
מצבים של ניצול: מצבים בהם קשישים מנוצלים על ידי האנשים בהם הם תלויים או על ידי אנשים המנצלים את חולשתם.
מי יכול להתמנות כאפוטרופוס?
קרוב משפחה, אדם זר, או גוף מקצועי העוסק בכך.
מה תפקידו של האפוטרופוס?
אפוטרופוס ממונה על ידי בית משפט לענייני משפחה.
כתב המינוי יכול להיות חלקי, למשל: רק לנושא כספים או רק לנושאי בריאות. או כללי הכולל את כל תחומי האחריות על הזקן.
כמו כן כתב האחריות יכול להיות זמני (למשל לאחר פגיעה הצפויה להירפא כמו לאחר תאונת דרכים) או קבוע במצבים בהם אין פרוגנוזה רפואית לשיפור.
האפוטרופוס ממונה על הקשיש כמו שהורה ממונה על ילדו, ויש לו את כל הסמכויות לפעול לטובתו. למשל, לנהל את ענייניו הכספיים, לשלם בעבורו תשלומים, לנהל את כל ההליכים הביורוקרטיים בעניינו, לקבל החלטות טיפוליות (בית אבות, העסקת מטפלת בבית), לתת אישור להתערבות רפואית וכדומה.
בהחלטות כבדות משקל, למשל מכירת דירה, על האפוטרופוס לפנות לבית המשפט ולקבל את אישורו לביצוע המהלך.
גוף נוסף המפקח על האפוטרופוס הוא מוסד האפוטרופוס הכללי, האדם הממונה מחוייב לשלוח למוסד זה דו"חות תקופתיים על הפעולות שנעשות בעניינו של החסוי שבאחריותו.
אפוטרופוס שנהג שלא לטובת החסוי עלול לשאת באחריות משפטית אישית לפעולותיו. עוד על חובות אפוטרופוס
כיצד מתבצע הליך מינוי אפוטרופוס?
בקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת לבית משפט לענייני משפחה.
הבקשה צריכה לכלול:
– את פרטי הקשיש (שם, ת.ז. כתובת וכדומה).
– העילה להגשת הבקשה (אלצהיימר, מצב סיעודי וכדומה).
– האם מדובר בבקשה למינוי זמני או קבוע
על הבקשה להיות מלווה במסמכים הבאים:
– חוות דעת רפואית מן הרופא המטפל או רופא מומחה לגריאטריה על כך שהקשיש מוגדר כחסר ישע ואינו מסוגל לטפל בעצמו ובענייניו בעצמו.
– חוות דעת פסיכיאטרית (במיוחד כשהבקשה נובעת מנסיבות של דמנציה או אלצהיימר) על כך שהקשיש עומד בקריטריונים של פסול דין, והוא חסר תובנה למצבו או יכולת שיפוט תקינה.
– תסקיר של עובדת סוציאלית (פקידת סעד) מומחית לנושא קשישים וחסרי ישע ובעלת מינוי מטעם משרד המשפטים. העובדת הסוציאלית עורכת בדיקה מקיפה לגבי מצבו של הקשיש, הערכה של כל הגורמים העומדים לרשותו כמו משפחה ומערכות היחסים של הקשיש עמם, הבאת עמדת המשפחה והקשיש לגבי מינוי האפוטרופוס והתייחסות לנושא הסכמת הקשיש והמשפחה למינוי ולאדם המועמד לתפקיד.
– במידת האפשר יש לצרף את הסכמת הקשיש למינוי בכתב
– תצהיר של המבקש להתמנות כאפוטרופוס חתום בידי עו"ד
הבקשה המלווה בחומר המפורט מוגשת לבית משפט לענייני משפחה. השופט קורא את הבקשה ואת החומר, ובמידה והתרשם כי אכן המקרה עומד בקריטריונים הקבועים בחוק למינוי אפוטרופוס הוא ייתן תוקף של החלטת בית משפט למינוי.
מינוי אפוטרופוס לקשיש הוא הליך שאינו קל רגשית לקשיש ולבני משפחתו, אך לעתים הוא מחוייב המציאות לשם הגנה על הקשיש. משפחות המתלבטות בנושא או המתקשות בביצוע ההליך בכוחות עצמן, יכולות לפנות לשירותי הרווחה המקומיים אשר יסייעו להם בקבלת ההחלטה והוצאתה לפועל.