הזעת יתר הינה מצב בו מזיעים באופן לא סביר ביחס לכמות הנדרשת בכדי להשיג את האפקט הרצוי מהזעה, דהיינו-ויסות חום הגוף. הזעת יתר הינה מצב שאינו מסכן חיים אך עם זאת פוגם באיכות החיים בצורה ניכרת לסובלים ממנה. על קצה המזלג, הזעת יתר יכולה להתבטא בכלל הגוף או באופן ממוקד ומקומי. הזעת יתר נובעת או ממקור בלתי ידוע (מה שמוגד כהזעת יתר ראשונית), או כתוצאה ממחלה מסויימת כגון מחלות מטבוליות שונות, גידולים, וכמובן בעיה בויסות פעילותה של מערכת העצבים האוטונומית בגופנו.
אפשרויות הטיפול בהזעת יתר
אם כן, מהו הטיפול בהזעת יתר? טיפול בהזעת יתר עלול להוות אתגר הן לסובלים מהזעת יתר והן למטפלים. ניתן לחלק את סוגי הטיפול השונים כשמרניים (דהיינו-שימוש בתרופות) או כניתוחיים.
כחלק מהאפשרויות העומדות בפני מטפלים בשיטות השמרניות, ניתן להשתמש בתכשירים בהם ניתן לעשות שימוש סיסטמי (ישפיעו על כלל הגוף) או שימוש מקומי. בנוסף ניתן לטפל בזריקות ולעיתים גם האיונתופורזיס.
תכשירים מקומיים
תכשירים מקומיים כוללים חומרים אנטי-כולינרגיים מקומיים, חומצה בורית, חומצה תאנית וכן פוטסיום פרמנגנט. לדאבוננו, יעילותם של חומרים אלה הינה מעטה יחסית, וכן הם יכולים לגרום לתופעות לוואי לא רצויות כגון גירוד. דירסול הינה התרופה שנחשבת ליעילה ביותר לשימוש מקומי. בהזעת יתר באזור בתי השחי ניתן לטפל על ידי מריחת ג'ל אלומיניום כלוריד, שעלול לגרום לגירוי מקומי מועט. פעילותו נוגדת הזעה כאשר משתמשים בו באזור בידיים וכן הסיכוי הקטן להשפעה רב-מערכתית שלילית ראויה לציון.
טיפול מקיף
תכשירים לשימוש סיסטמי בהזעת יתר כוללים אנטי-כולרינרגיים, אוקסיבוטינין ובנזטרופין. לתרופות מסוג זה יש תופעות לוואי לא רצויות כגון הפרעות במתן שתן, ראייה מטושטשת, עיניים ופה יבשים וכדומה.
זריקות וטיפול ניתוחי
זריקות בוטוקס (המרכיב הפעיל הינו נגזרת של רעל מחיידק הבוטולוניום) יעילות בגלל האפקט האנטיכולינרגי שלהן בצמתים עצביים.
בנוסף לטיפול תרופתי, ניתן להשתמש בשיטות ניתוחיות כגון סימפתקטומיה (הסרת חלק ממערכת העצבים האוטונומית), הסרת החלקים הנגועים בהזעת יתר וכן שאיבת שומן. לכל שיטה היתרונות והחסרונות שלה. כיום ניתן לנתח בשיטה לפרוסקופית או בשיטה פתוחה. בשיטות הניתוחיות לטיפול בהזעת יתר, כבכל ניתוח יש סיבוכים אפשריים הכוללים זיהום, דימומים, פגיעה בעצבים מעבר לרצוי וכדומה. בין הרופאים המומלצים לביצוע אופרציות אלו הוא ד"ר צחי וידר
הזעת יתר ניתן לפתור גם באמצעי נוסף – בסימפתקטומיה, שיטה שנמצאת בשימוש כבר משנת 1920, נשמרת לרוב כשיטת הטיפול האחרונה שמנסים. בשיטה זו הורסים בזמן הניתוח את קבוצת העצבים הגורמים להזעת היתר.
ישנו מחקר חדש בו מעודדים החוקרים מהתוצאות החיוביות של שימוש בלייזר מסוג Nd-Yag לצורך טיפול בהזעת יתר בבתי השחי.
הסרת שומן תת-עורי הינה שיטה נוספת בה ניתן להוציא את בלוטות הזיעה הגורמות להזעת יתר. בהשוואה לשיטות ניתוחיות אחרות, שיטה זו פוגמת פחות בעור ממעל-מה שמפחית את הצלקות הניתוחיות הנוצרות וכן אזור מוקטן יותר של אובדן שיער.