מחלות מין שכיחות בקרב הגילאים הפעילים באופן מיני – צעירים וסטודנטים. ישנם סוגים רבים של מחלות, אשר עלולות לעבור בין בני זוג המקיימים יחסי מין ונחשפים להפרשותיהם של האחרים. מחלות אלו ניתנות למניעה, באופן קל יחסית, באמצעות שימוש באמצעי הגנה. הגורמים המחוללים את מגוון המחלות יכולים להיות זיהומיים, חידקיים (למשל כלמידיה וזיבה), ממקור נגיפי, וירוס (למשל קונדילומה או הרפס), או על רקע פרזיטי (למשל כינת הבושת וטרכימונס).
האוכלוסייה הנמצאת בסיכון להעברת המחלות ולהידבקות בהם הם אותם אנשים בעלי בני זוג מתחלפים ורבים, מקיימים יחסי מין לא מוגנים (באמצעות קונדום), מעשנים ובעלי פצעים וחתכים רבים. מחלות אלו, מעבר להיותן מסוכנות, כמו במקרים של איידס, אף מורידות את איכות החיים וגורמות סבל רב לחולים, כמו גרד, צריבה במתן שתן, בליטות ונגעים על איברי המין ועד סיכון לסרטן, כמו במקרה של סרטן צוואר הרחם כתוצאה מקונדילומה.
כלמידיה
כלמידיה, נחשבת למחלה שכיחה ביותר, בעיקר בקרב נשים מעל גיל 20. תסמיניה יהיו הפרשות צהובות, דימומים, שריפה במתן שתן וכאבים בזמן קיום יחסי המין. הסיכון הכרוך בהידבקות במחלה זו עלול לגרום לדלקות בצוואר הרחם, הידבקויות רחמיות ועד עקרות והריון חוץ רחמי. גם גברים יכולים להידבק במחלה זו ויסבלו מצריבה בעת מתן שתן, הפרשות וכאב באשכים. תסמינים אלו יופיעו רק אצל מחצית מהנבדקים, בעוד שהמחצית השנייה תהיה אסימפטומטית. האבחון נעשה באמצעות תרבית והוא חיוני על מנת לנסות למנוע את הסיבוכים ואת המשך ההדבקה הפוטנציאלית.
זיבה
על פי מספרי הסטטיסטיקה, רק בארה"ב נמצאים מדי שנה 3 מיליון חולים חדשים בזיבה. שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב גברים. הסיכון הכרוך בזיבה היא בעצם עמידותה כלפי אנטיביוטיות מסוג פניצילין. צורת ההדבקה בזיבה היא באמצעות יחסי מין, לרבות יחסים אוראלים או אנאלים. הסיכון להידבקות עולה במצבים של ריבוי בני זוג וקיום יחסי מין בזמן המחזור החודשי. החיידק מחולל המחלה הוא מסוג ניסרייה גוניראה, אשר תוקף ריריות. הסימפטומים יתבטאו בהפרשה, כאב ותכיפות במתן שתן, כאב באגן הירכיים או כאב גרון ונפיחות בלוטות לימפה.
קונדילומה
קונדילומה נגרמת מנגיף הפפילומה, וגורמת ליבלות המופיעות על איברי המין. הסכנה העיקרית ממחלה זו, מלבד דלקות חריפות היא הסיכון בחשיפה לסוגי סרטן ונגעים טרום סרטניים. התסמינים של מחלה זו יהיו הפרשה צהובה, דימומים הנגרמים מיחסי מין או בלעדיהם, כאב בחדירה, גירודים וכאבי בטן. כמו כן, על איבר המין יכולים להופיע גידולים עוריים שונים. מחלה זו שכיחה יותר בקרב נשים, והיא מועברת באמצעות יחסי מין בלתי מוגנים.
הרפס
הווירוס מחולל המחלה הינו הרפס אשר גורם לנגעים בצורת אשכולות בריריות הפה והשפתיים ועל איברי המין. הסיכון העיקרי הטמון בהדבקה במחלת ההרפס הוא באי יכולת הטיפול בה. ווירוס הרפס יכול להיות מועבר באמצעות יחסי מין או באמצעות מעבר רוק והפרשות. כמו כן, הוא יכול להיות מועבר בתנאי קור, במצבי סטרס נפשי, או במקרים של חשיפה מוגזמת לשמש. ההידבקות יכולה להתרחש גם לפני הופעת התסמינים המקדימים אשר מתבטאים בעקצוץ, גרד וכאב מקומי. מכיוון שהיכולת להימנע מהדבקה בהרפס היא קשה, עדיף לא לקיים יחסי מין בזמן התקף פעיל, ולנקוט בכל אמצעי הזהירות כאשר ידוע על קיום מחלה בלתי פעילה.