גם שנים רבות לאחר הטיפול באדם אהוב הסובל ממחלה ניוונית, עדיין נותרים זיכרונות עזים מהחוויה.
אף אחד לא יכול להתכונן לשנים הארוכות של טיפול בבן משפחה חולה. האתגרים כוללים ייעוץ רפואי, סיוע כספי המעניק תמיכה, המידע הרפואי הדרוש, והתמודדות עם האובדן. בני המשפחה מחפשים תשובות לשאלות על מנת להבין, להתמודד ולתפקד היטב. להמשיך לקרוא
על פי ההגדרה הרשמית, אסבסט הוא שם לקבוצת חומרים סיביים, שהמקור שלהם הוא סלעים המורכבים ממינרליים סיליקטיים של מגנזיום, ו/או ברזל הידרידי.
מבחינה מעשית, אסבסט הוא שם נרדף לצרה צרורה. חומרים מהסוג הזה שימשו את האדם כבר משחר ההיסטוריה, ולאחר מכן לשלל מטרות: בנייה של קירות ותשתיות מבנה, לוחות ואריגי תקרה, זפת גגות, ציפויים, טעמים ועוד. להמשיך לקרוא
סרטן היא המחלה המוגדרת על ידי רוב האוכלוסיה כחמורה ביותר, בעיקר על רקע העובדה שהאדם עדיין לא מצא לה מרפה. מרגע שמאובחנים בסרטן, בלי קשר לדרגה שלו, משתנים לבלי הכר החיים של החולה וגם של בני משפחתו. נדרש מהם לעמוד בהוצאות כלכליות עצומות, ולעיתים גם להפסיק לעבוד. כדי לנסות להקל ולו במעט על ההתמודדות שלהם, ניתנות כיום זכויות רבות לחולי סרטן. להמשיך לקרוא
ספורט, ברמה הכללית, חשוב עבור כל אחד מאיתנו. הוא מאפשר לנו לשמור על כושר ועל משקל גוף תקין, מונע בעיות בריאותיות ומשפר את איכות החיים והתחושה האישית שלנו. הבעיה היא שאם מבצעים את הפעילות בצורה לא תקינה, או בעצימות גבוהה מדי, עלולים להיגרם נזקים – ולא רק במקרה של ספורטאים מקצועיים. להמשיך לקרוא
הוכחת אבהות מהווה חלק בלתי נפרד מהליכים רבים בשדה המשחק המשפחתי והמשפטי, למשל בעת תביעות גירושין וכשעולה חשש מסוים לגבי הזהות של האב האמיתי של ילד או ילדה. מתי נהוג לבצע את הבדיקה? איך עושים את זה בפועל? ולמה זה כל כך מורכב? להמשיך לקרוא
אבחון מחלות הוא אחת המשימות הרפואיות המורכבות ביותר שיש. בדרך כלל כשאנחנו חושדים ממצב רפואי או ממחלה מסוימים, אנחנו פונים לרופא מומחה. להמשיך לקרוא
רגע הלידה המשוער מתקרב, ואתם רוצים להיות מוכנים אליה בכל מאת האחוזים. בחירה של מחלקת יולדות היא אחד הצעדים החשובים והמרגשים ביותר, כאשר כדי לקבל את ההחלטה עורכים מרבית הזוגות סיור במספר מחלקות וחדרי לידה פוטנציאליים.
אבל על מה בכלל חשוב לשים לב במהלך הסיורים האלה? כפי שתראו מיד, נדרש להכניס לתוך משוואת הסקירה לא מעט דברים, שעשויים להשפיע הן על חוויית היולדת והן על בטיחות הלידה כמכלול.
דבר שאי אפשר להתפשר לגביו במהלך הסיור במחלקת יולדות הוא בחינת רמת הניקיון של החדרים והמחלקות בבית החולים הנתון. מיותר לציין עד כמה התינוק רגיש בימים הראשונים שלו לכל לכלוך או חוסר היגיינה, וכמה המצבים האלה עלולים להקשות גם על היולדת. כאשר הסביבה לא סטרילית האם והיולדת חשופים לזיהומים ולמחלות. ללא היגיינה עלולים לעבור חיידקים לא רק ממקומות "נייטרליים", אלא גם בין נשים יולדות.
בחינת הניקיון צריכה להתייחס למכלול הרחב של החדרים, אבל גם לרמת האבזור והציוד הספציפי: למשל הציוד באמצעותו מבצעים ניתוחים קיסריים או חתכי חיץ. חשוב לבקר גם בחדרי המקלחות והשירותים, ולוודא שהניקיון שלהם הוא ללא רבב: זהו הרי אחד הכרים הפורים ביותר של חיידקים ומזיקים שונים, במצבים של חוסר היגיינה.
סיור ממוצע במחלקת יולדות יכלול את כל התחנות שהיולדת אמורה לעבור בהן במהלך היום שעתיד להיות אחד המאושרים בחייהן. חשוב לשים לב לתנאים בכל תחנה, אבל גם להתבונן בתמונה המלאה. זה מתחיל כמובן בקבלה, בה חשוב לראות באילו תנאים היא מתבצעת:
האם הקבלה היא בחדר פרטי, או שמא בחדר משותף למספר יולדות? מי מקבל את היולדת? אילו בדיקות נעשות? מה הציוד הנמצא בחדרי הקבלה ומהו מצבו הפיזי? וכן הלאה. העיפו תמיד מבט והתרשמות מרמת הניקיון של כל אחד מהרכיבים שעשויים להיכנס לתמונה במקרה של לידה.
לאחר מכן עוברים כמובן בחדרי הלידה, שם חשוב להתרשם מהתנאים אבל גם מהגישה הכללית של בית החולים: יש בתי חולים שמעודדים לידה טבעית יותר מאחרים, כשהבדלים אחרים הם בציוד של בית החולים (למשל המוניטור וצורת הניטור באמצעותו: שכיבה? ללא ריתוק? אלחוטי? וכן הלאה), האמצעים הקיימים לשיכוך כאבים ולהקלה על היולדת, האופן בו מתבצעות לידות מורכבות, מספר המלווים אליהם ניתן להגיע לחדר הלידה ועוד. מה שלא מסבירים לכם, חשוב לשאול.
התחנה האחרונה, החשובה לא פחות, היא מחלקת היולדות, בה תשהה האם הטרייה למשך מספר ימים אחרי הלידה. גם כאן מומלץ לשים לב לתנאים של כל חדר (כמה מיטות יש בו? מה הציוד בחדר? האם יש מקלחת ושירותים פרטיים? האם החדר נקי?) ולצד זה לנושאים כלליים, דוגמת אופני הביות המוצעים (חלקי, מלא או גמיש), למדיניות ההדרכה בבית החולים, לשירותים הנלווים שמקבלים, למדיניות של בית החולים לגבי הביקורים ועוד. בהרבה מקרים המידע הזה יופיע במקומות שונים, כולל באתר האינטרנט של בית החולים, אבל מומלץ להיווכח בכך באופן אישי ולראות האם הגישה המצוינת היא אכן זו שננקטת בפועל.
במהלך סיור בחדרי לידה, עשויות לעלות תחושות שונות בקרב המבקרים – המטרה כמובן היא לבחור בחדרים שמציעים את התחושה הטובות והנעימות ביותר. בהרבה מקרים זוהי פונקציה של העיצוב של המחלקות, שרצוי שיהיה נעים וידידותי ככל האפשר. המטרה היא לבחור במקום שיאפשר לעבור את הרגעים הלא פשוטים האלה בצורה נעימה יחסית.
חשוב לראות האם החדרים מרווחים, האם יש מספיק אנשי צוות שמסתובבים בחדרים וביניהם, מהי הנגישות לחדרים (האם יש מסדרון מלווים? לדוגמא) ועוד. ניתן ואולי אפילו מומלץ לשוחח עם נשים שנמצאות במקום, ולנסות לברר בדרך זו את החוויה שלהן.
מעוניינת לקרוא על כל חדרי הלידה בישראל? באתר מחלקת יולדות בארץ תוכלי לערוך השוואה ולקבל מידע מקיץ אודות המחלקות. מטרת האתר היא לעזור לך בגיבוש ההחלטה הסופית היכן תלדי את הרך הנולד שלך. ושיהיה בשעה טובה 🙂
קונדילומה היא יבלת המופיעה על החלק החיצוני של איבר המין, באזור פי הטבעת, או באופן פנימי בנרתיק או בחלק העליון של הרחם, או בשופכה הגברית.
זהו נגע ורדרד העשוי להתרחש ללא תסמינים או לגרום לגירוד, צריבה, רגישות, כאב במהלך קיום יחסי מין או להטלת שתן תכופה. להמשיך לקרוא
טונר למדפסת הוא אחד הרכיבים החיוניים לתפעול של המכשיר החשמלי הזה, בו כמעט כל אחד מאיתנו עושה שימוש מדי פעם. אם היינו יודעים שעצם ההדפסה מסכן אותנו, ולו במידה קטנה, האם היינו עושים את זה? סביר מאד להניח שלא. להמשיך לקרוא
כמעט כל אישה מעוניינת להביא לילדים לעולם בשלב זה או אחר של חייה. הבעיה היא שאצל חלק מהנשים, מדובר במשימה קשה שנראית אפילו בלתי אפשרית לפרקים. נשים רבות סובלות מבעיות פוריות, שעלולות להביא לתסכול רב אצלה ואצל בן הזוג שלה.
ברמה הכללית בעיות פוריות מוגדרות כאלה לאחר קיום יחסי מיון סדירים מבלי שמשתמשים באמצעי מניעה, או חצי שנה ומעלה כאשר האישה היא מעל גיל 35. לא כל בעיות הפוריות מקורן באישה – למעשה, רק שליש מהמקרים עונים על ההגדרה הזו – כשגם מקרים בהם הבעיה היא משולבת של הגבר והאישה אפשריים בהחלט.
ברמה הכללית אפשר לטעון שקיום יחסי מין למשך התקופות שהוגדרו מעלה (בדגש על התאריכים ה"מתאימים") מבלי שמצליחים להיכנס להריון צריכה להביא לביצוע בדיקות לבחינת רמת הפוריות של האישה ושל הגבר גם יחד. יש מספר מצבים בהם הסבירות לסבול מבעיות בפוריות אצל האישה עולה, מה שעשוי להעלות חששות או להדליק סימני אזהרה עוד מוקדם יותר.
גיל האישה הוא הפרמטר המרכזי שמשפיע על הפוריות, כאשר כלל האצבע כאן הוא שככל האישה מתבגרת, איכות הביציות שלה נפגעת – מה שמקטין את הסיכוי לפוריות.
גורמי סיכון אחרים הם שיבושים הורמונליים שעלולים להשפיע לרעה הן על הביוץ והן על האפשרות להיכנס להריון, פגיעות שונות בחצוצרה (עקב ניתוחי בטן, זיהומים או הריון קודם מחוץ לרחם), בעיות במבנה הרחם או בצוואר הרחם ועוד. בכ-10-15% מהמקרים הסיבה הספציפית לבעיית הפוריות לא ידועה כלל.
יש מקרים בהם בעיות בפוריות וקשיים להיכנס להריון ייפתרו מעצמם, לאחר פרק זמן זה או אחר, ולעומת זאת מצבים בהם יש צורך בהתערבות רפואית – ורצוי שעה אחת קודם. אבחון נכון של בעיות פוריות בנשים נעשה כשנה לאחר שבני הזוג לא מצליחים להיכנס להריון, או חצי שנה אם האישה היא מעל גיל 35.
האבחון נעשה על ידי גניקולוג, שיתשאל את בני הזוג, יבצע בדיקה גופנית בסיסית של האישה, בדיקת אולטרה סאונד וכן יפנה את האישה לבדיקות נוספות, על פי מאפייני המקרה הספציפי: בדיקות דם, צילום רחם, לפרוסקופיה, ייעוץ גנטי ועוד. ככל שהאבחון מקצועי יותר ונעשה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להתמודד עם בעיות הפוריות בהצלחה.
הסיבות הספציפיות שנמצאות לבעיות הפוריות (אם נמצאות) עשויות להשפיע על דרכי הטיפול, אבל החדשות הטובות הן שבכל מקרה יש מספיק דברים שאפשר לעשות. הקבוצה הראשונה של הטיפולים היא השראת ביוץ, שנעשית מבחינה מעשית על ידי מתן הורמונים.
ההורמונים מגדילים מבחינה מעשית את הביציות המושחררות, מה שמגדיל את הסבירות שהאישה תיכנס להריון (בעיקר כאשר חושדים שבעיות הורמונליות מביאות מראש לקושי להיכנס להריון).
אם הסיבה לבעיית הפוריות היא "מכנית" – לדוגמא חסימה של החצוצרות ברכב – נדרשת כניסה לשדה המשחק הכירורגי, עם ניתוחים שונים שניתן לעשות כדי להתמודד עם הבעיה. הניתוחים יהיו מורכבים יחסית ויכללו סיכונים וגם תופעות לוואי אפשריות, אבל בכל זאת מדובר באפשרות הטובה ביותר בתרחישים שונים.
במידה שהטיפולים ההורמונליים או הניתוחים לא אפשריים, או הוכחו שלא יעילים, נראה שאין מנוס מלבצע הפריה חוץ גופית (IVF). במסגרת הטיפולים האלה שואבים מהאישה ביציות ומפרים אותן בזרע של בן הזוג בתנאי מעבדה. בדרך זו נוצרים עוברים, אותם מחזירים לרחם האישה. ההליך הזה חייב להיעשות בצורה מוקפדת, כי יש כאן פוטנציאל סיכון, כשלרוב הוא יהיה משולב עם טיפולים הורמונליים.